דלג לתוכן

מדף אפייה בסופר שכונתי: מה צריך ובכמה מקום

כמעט בכל סופר שכונתי יש פינה של מוצרי אפייה. לפעמים זה מדף מסודר עם שוקולד, אבקות וצבעי מאכל, ולפעמים זה חצי מדף ליד הקמח, עם כמה שקיות של סוכריות צבעוניות ואבקת אפייה שעומדת שם שנה. ההבדל בין שני המצבים הוא לא גודל הסופר, אלא החלטות: אילו מוצרים נכנסים, כמה מקום הם מקבלים, איפה הם עומדים, ומי בודק אותם. המדריך הזה נכתב לבעלים ולמנהלים של סופר שכונתי או מכולת שרוצים מדף אפייה שנמכר, ולא רק תופס מקום. הוא מסביר מי הלקוח של המדף הזה, מה נכנס למטר הראשון ומה מוסיפים כשמרחיבים, איך ממקמים את המדף בתוך הסופר, מה ידוע ממחקרים על גובה המדף ועל חזיתות, ומה החוק בישראל אומר על ספקים גדולים ועל מחיר ליחידת מידה. הוא חלק מסדרה על המדף בחנות אפייה, שהמאמר המרכזי שלה הוא תמהיל מדף לחנות מוצרי אפייה. המספרים במאמר מגיעים מהמקורות שברשימה, והחישובים הם דוגמאות.

מי הלקוח של מדף האפייה בסופר השכונתי

לפני שמחליטים מה לשים על המדף, כדאי להבין מי עומד מולו. הלקוח של מוצרי אפייה בסופר שונה מהלקוח של חנות מתמחה. הוא לא נכנס לסופר בשביל מוצרי אפייה. הוא נכנס לקנות לחם, חלב וירקות, ובדרך נזכר שביום שישי יש יום הולדת, או שהילדים ביקשו עוגיות, או שהחג מתקרב. הוא קונה כמויות קטנות, לעוגה אחת או שתיים. הוא לא מכיר מותגים מקצועיים, והוא לא יחפש שוקולד באחוז קקאו מסוים. הוא רוצה למצוא מהר את מה שחסר לו, ולהמשיך בקניות. יש נתון מחקרי שמסביר למה זה חשוב. סקירה של אוניברסיטת ואגנינגן על עיצוב חנויות מביאה ממצא של Drèze ועמיתיו, שלפיו רק כשליש מהחלטות הקנייה מתוכננות לפני ההגעה לחנות, וכשני שלישים נעשות בהחלטה מהירה בחנות עצמה (Wageningen UR). מדף האפייה בסופר חי בדיוק מהשני שלישים האלה. הלקוח לא תכנן לקנות סוכריות צבעוניות, אבל הוא רואה אותן ליד השוקולד ונזכר בעוגה. מכאן שלוש מסקנות. הראשונה, המדף צריך להיות במקום שהלקוח עובר בו, לא בפינה נסתרת. השנייה, המבחר צריך להיות קטן וברור, כי הלקוח מחליט מהר. השלישית, המוצרים צריכים לעמוד יחד לפי מתכון, כך שמי שקונה אחד מהם יראה את השאר. לקוחות אחרים, כמו קונדיטורית ביתית מהשכונה, יכולים להיות חשובים, אבל הם לא הלקוח העיקרי של המדף. העמוד למכולות ולסופרים מרכז את הנושאים האלה מנקודת המבט של הסופר.

מה נכנס למטר הראשון: רשימת הליבה

מדף אפייה של סופר שכונתי לא צריך להתחרות בחנות מתמחה. הוא צריך לכסות את מה שלקוח של סופר מחפש כשהוא מתכנן עוגה בבית. הרשימה הבאה היא נקודת התחלה למטר הראשון, מסודרת לפי משפחות מוצרים. הראשונה היא שוקולד לאפייה: טבלה או שתיים של שוקולד מריר, שוקולד חלב, ושקית של שוקולד צ'יפס. זה המוצר שהכי הרבה לקוחות מחפשים, והוא בסיס לעוגות, עוגיות וגנאש. השנייה היא אבקות בסיס: אבקת אפייה, סודה לשתייה, קורנפלור, פודינג וניל לקרם, ואולי אבקת קקאו. אלה מוצרים קטנים וזולים יחסית, והלקוח מחפש אותם בדיוק כשהוא באמצע מתכון. השלישית היא צבעי מאכל: כמה צבעים נפוצים, בעיקר ג'ל לקצפת. הרביעית היא סוכריות וקישוטים: סוכריות צבעוניות, אטריות סוכר, ואולי קישוט עונתי. אלה המוצרים שהלקוח לא תכנן לקנות, והם מגדילים את הסל. החמישית היא מעט פיצוחים לאפייה, כמו שקדים פרוסים או אגוזי מלך, באריזות קטנות. כל המשפחות האלה מופיעות באתר של בלאנקו בקטגוריות נפרדות, בהן מוצרי שוקולד, חומרי גלם ואבקות וסוכריות וקישוטים. מה לא נכנס למטר הראשון? אריזות גדולות, מוצרים מקצועיים שלקוח ביתי לא מכיר, ומוצרים שדורשים הסבר. אלה יכולים להיכנס בהמשך, אם יתברר שיש להם קונים.

בכמה מקום מדובר: חשבון של מטר מדף

השאלה הראשונה של כל מנהל סופר היא כמה מקום לתת. התשובה תלויה במכירות, אבל אפשר להתחיל בחשבון פשוט שיעזור להבין מה נכנס למטר מדף. המספרים הבאים הם דוגמה בלבד, ולא מידות של מדף מסוים. נניח שמדף סטנדרטי בסופר שלכם הוא ברוחב של מטר ויש בו 5 שורות. נניח שכל פריט קטן, כמו שקית אבקת אפייה או טבלת שוקולד, תופס ברוחב כ-10 סנטימטרים לחזית. בשורה אחת נכנסות אם כך 100 חלקי 10 שווה 10 חזיתות. בחמש שורות מקבלים 5 כפול 10 שווה 50 חזיתות למטר מדף. זה נשמע הרבה, אבל חלק מהמוצרים צריכים יותר מחזית אחת, ומוצרים גבוהים או רחבים תופסים יותר. אם מוצרי הליבה, כמו שוקולד ואבקת אפייה, מקבלים שתיים או שלוש חזיתות כל אחד, מספר הפריטים השונים במטר יורד לכ-25 עד 30. זה מספיק למדף ליבה טוב. החשבון עוזר גם בכיוון ההפוך: אם אתם רוצים להחזיק 60 פריטים שונים, אתם צריכים יותר ממטר אחד, או לוותר על חלק מהפריטים. מדדו את המדף שלכם ואת המוצרים שאתם מתכננים, וחשבו מחדש לפני שמזמינים. חשבון של עשר דקות חוסך הזמנה של מוצרים שאין להם מקום, ומדף עמוס שבו הלקוח לא מוצא כלום.

טבלה: שלוש גרסאות של מדף אפייה בסופר

הטבלה הבאה מציגה שלוש גרסאות של מדף אפייה, לפי גודל. היא לא מבוססת על נתונים של סופר מסוים, אלא על ההיגיון של מוצרי ליבה, מוצרים משלימים ומוצרי עונה. היא נועדה לעזור להחליט מאיפה מתחילים ולאן מרחיבים.

גודל המדף מה נכנס למי זה מתאים מה מוסיפים בחגים
מטר אחד שוקולד לאפייה, אבקות בסיס, כמה צבעי מאכל, סוכריות צבעוניות מכולת קטנה, סופר עם מעט לקוחות שאופים ראש גונדולה זמני עם מוצרי החג
שני מטרים כל מה שבמטר, ועוד פיצוחים לאפייה, מבחר צבעים, קישוטים, שוקולד לבן סופר שכונתי עם משפחות צעירות מדף עונתי שלם לפני ראש השנה וחנוכה
שלושה מטרים כל מה שבשניים, ועוד ממרחים באריזות קטנות, דפי סוכר, מארזים ומגשים לקינוחים סופר גדול יחסית או שכונה עם הרבה אופים אזור עונתי ליד הכניסה

שתי הערות. הראשונה, המעבר מגרסה לגרסה צריך לבוא מהמכירות ולא מהרצון להיראות מלא. אם המטר הראשון מתרוקן מהר ומבקשים מכם מוצרים שאין, זה הזמן להרחיב. אם חצי ממנו עומד, קודם מתקנים את התמהיל. השנייה, בכל גרסה, מוצרי הליבה נשארים באותו מקום. ההרחבה מוסיפה מוצרים לצד הליבה, ולא מזיזה אותה.

איפה בסופר שמים את מדף האפייה

מיקום המדף בתוך הסופר חשוב כמעט כמו מה שעל המדף. הכלל הראשון הוא לשים את מוצרי האפייה ליד מה שהלקוח כבר קונה לאפייה: קמח, סוכר, שמן, מרגרינה, ואם אפשר גם בקרבת הביצים והשמנת. לקוח שעומד מול הקמח חושב על עוגה, וזה הרגע שבו הוא יראה את השוקולד ואת צבעי המאכל. הכלל השני הוא להרחיק את המדף ממקורות של ריח, חום ולחות. קאלבו, יצרנית שוקולד, ממליצה לאחסן שוקולד ומוצרי קונדיטוריה במקום בלי רוחות, רחוק מאור ומריחות חזקים, באריזה אטומה שמגינה גם מאור אם אפשר (Callebaut). בסופר, זה אומר לא לשים את השוקולד ליד מדף חומרי הניקוי או התבלינים, לא ליד חלון ראווה שמקבל שמש, ולא צמוד למקררים פתוחים שמוציאים אוויר חם מאחור. אותה המלצה מציינת טווח טמפרטורה של 12 עד 18 מעלות לשוקולד טהור, ומזהירה שטמפרטורה גבוהה גורמת לריכוך ולאובדן ברק. בסופר ממוזג קשה להגיע לטווח הזה בכל מקום, אבל אפשר לבחור את האזור היציב והקריר ביותר. הכלל השלישי הוא נראות. מדף אפייה בקצה מעבר, או בסוף הסופר ליד המחסן, לא ייראה. עדיף מעבר שהלקוח עובר בו בכל ביקור, גם אם הוא צר יותר.

גובה העיניים במדף צר

במדף של מטר או שניים, כל שורה חשובה, והשאלה מה עומד באיזה גובה משפיעה על המכירות. הסקירה של אוניברסיטת ואגנינגן מסכמת מחקרים שמצאו שהמיקום האנכי של מוצר במדף משפיע על המכירות יותר מהמיקום האופקי, ובאחד מהם ההשפעה הייתה כפולה, ושגובה העיניים הוא המיקום היעיל ביותר (Wageningen UR). אותה סקירה מסבירה שמוצרים בגובה העיניים נראים במאמץ קטן בהרבה ממוצרים בקצוות המדף, ושמוצרים במדף התחתון נתפסים כזולים יותר ובמדף העליון כיקרים יותר. במדף אפייה של סופר, הממצאים האלה מתורגמים לסידור פשוט. בגובה העיניים שמים את המוצרים הקטנים והצבעוניים שהלקוח עלול לפספס, כמו צבעי מאכל וסוכריות לקישוט, ואת המוצרים שנמכרים הכי הרבה, כמו שוקולד לאפייה. בשורה שמתחת שמים את האבקות הבסיסיות, שהלקוח מחפש בכוונה וימצא גם אם יתכופף מעט. במדף התחתון שמים שקיות גדולות וכבדות יותר. במדף העליון שמים מלאי נוסף של מוצרים שכבר מוצגים למטה, או מוצרים עונתיים קלים. יש גם שיקול של ילדים: הורים שקונים עם ילדים יודעים שסוכריות צבעוניות בגובה של ילד נמכרות מהר, לטוב ולרע. כדאי להחליט על זה בכוונה. על האופן שבו האריזה עצמה עובדת בגובה הזה כתבנו במדריך אריזה שבולטת על המדף.

חזיתות במדף של מטר אחד

במדף צר, הוויכוח העיקרי הוא על חזיתות: כמה יחידות של כל מוצר עומדות בשורה הראשונה. הערך על פלנוגרמה בוויקיפדיה מזכיר מחקרים מסוף שנות השישים והשבעים, שמצאו שהכפלת מספר החזיתות של מוצר העלתה את המכירות שלו בכ-20%, יחס שכונה גמישות מקום (Wikipedia). הממצא הזה לא אומר שכל מוצר צריך עוד חזיתות. הוא אומר שהמקום משפיע, ולכן כדאי לחלק אותו לפי מה שנמכר. במדף של מטר אחד, כלל עבודה סביר הוא לתת שתיים או שלוש חזיתות למוצרים שנמכרים הכי הרבה, בדרך כלל שוקולד לאפייה ואבקת אפייה, וחזית אחת לכל השאר. כך המוצרים המבוקשים לא מתרוקנים בין מילוי למילוי, ויש מקום למבחר. עוד כלל: מוצר שמתרוקן לפני שמגיע מילוי חדש צריך עוד חזית, ומוצר שעומד חודשים באותה כמות צריך פחות, או לצאת. מי שממלא מדף בסופר עסוק במאות מוצרים, ולכן כדאי לתת לו תמונה של הסידור הנכון. הערך בוויקיפדיה מתאר פלנוגרמה כשרטוט להצגת סחורה, שמופץ כתמונה או כרשימת מוצרים. במדף אפייה קטן, צילום אחד של המדף המסודר, שתלוי במחסן, מספיק. הוא אומר לממלא המדף איפה כל מוצר חוזר, ומונע מצב שבו שוקולד נדחק לפינה כי מישהו הכניס במקומו קרטון של מוצר אחר.

החגים: איך מדף קטן גדל לפני ראש השנה, חנוכה ופסח

הביקוש למוצרי אפייה בסופר לא אחיד לאורך השנה. לפני חגים, משפחות אופות יותר, ומדף שבשאר השנה מספיק מתרוקן מהר. זה הזמן להגדיל את המדף לתקופה מוגבלת, ולא לתת ללקוחות לחפש במקום אחר. הדרך המקובלת היא אזור עונתי: ראש גונדולה, מדף נוסף בקצה מעבר, או עמדה ליד הכניסה. באזור הזה שמים את המוצרים שמתאימים לחג. לפני ראש השנה, מוצרים לעוגות דבש ולקישוט, ואולי מגשים ומארזים למי שמביא עוגה לארוחת החג. לפני חנוכה, מוצרים לסופגניות: אבקת סוכר, ממרחים ומליות באריזות קטנות, קישוטים. לפני פסח, מוצרים שהלקוחות שלכם מבקשים, בהתאם לדרישות שלהם ולפי הסימון על אריזת היצרן. יש שלושה כללים שעוזרים לעבור עונה בלי להיתקע עם מלאי. הראשון, להזמין בשני גלים: חלק לפני העונה, וחלק לפי מה שנמכר בשבועות הראשונים. השני, להחליט מראש מה יוצא מהאזור העונתי בסוף החג ומה חוזר למדף הקבוע. השלישי, לבדוק את התאריך של כל מוצר עונתי בקבלה, כדי שמה שנשאר לא יתקרב לתאריך לפני העונה הבאה. על המוצרים שנמכרים בעונה הראשונה של השנה כתבנו במדריך מה נמכר בראש השנה במדף האפייה.

מי מחליט על המדף: מה החוק אומר על ספקים גדולים

בסופר, חלק מהמדפים מסודרים על ידי נציגים של ספקים גדולים, וזה מעלה שאלה: מי מחליט כמה מקום מקבל כל מוצר? לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014, יש תשובה ברורה בכמה נקודות. סעיף 7(א)(3) קובע שספק גדול לא יכתיב, לא ימליץ ולא יתערב בדרך אחרת אצל קמעונאי בכמה עניינים, ובהם המחיר שהקמעונאי גובה בעבור מצרך שהספק מספק, והקצאת שטח מכירה בשיעור כלשהו למצרך שהספק מספק (ויקיטקסט). הסעיף הזה מדבר על קמעונאי, ולא רק על רשת גדולה. ספק גדול מוגדר בחוק כספק שמחזור המכירות שלו לקמעונאים בישראל עלה בשנה הקודמת על 300 מיליון שקלים, בסכום מתואם, שהוא 353 מיליון שקלים בקירוב לשנת 2026 לפי ההערה בנוסח החוק, או ספק שהוכרז כבעל מונופולין במצרך מסוים. סעיף 7(א)(1) מוסיף איסור על ספק גדול לעסוק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול שנכלל ברשימה, והחוק מגדיר קמעונאי גדול לפי מספר חנויות ומחזור מכירות, כך שסופר שכונתי עצמאי בדרך כלל לא נכלל בהגדרה. המשמעות המעשית לסופר שכונתי היא שההחלטה על המקום של כל מוצר היא שלכם. ספק יכול להציע מוצרים ולהסביר איך לטפל בהם, אבל הוא לא אמור לקבוע כמה מקום הם יקבלו או במה הם יימכרו. זה לא ייעוץ משפטי, ואם יש מחלוקת עם ספק מסוים, כדאי לבדוק אותה מול עורך דין. אבל הכיוון הכללי חשוב לזכור בזמן שמתכננים את מדף האפייה.

מחיר ליחידת מידה במדף האפייה

על מדף אפייה עומדים מוצרים דומים בגדלים שונים: שקית אבקת אפייה קטנה וגדולה, טבלת שוקולד של 100 גרם ושל 200 גרם, שקדים באריזות שונות. הלקוח צריך דרך להשוות, והחוק קובע איך. לפי תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008, עוסק שמציע טובין ארוזים מראש, שלפי חיקוק חובה לציין עליהם את הכמות, יציג את המחיר ליחידת מידה. במוצרי מזון ארוזים שמשקלם קטן מקילו, המחיר מוצג ל-100 גרם (ויקיטקסט). המחיר מוצג במקום הנראה לעין, בספרות ברורות, על המוצר, על האריזה, או על תווית או שלט צמודים למדף. התקנות חלות על חנות ששטח הרצפה שלה, בלי שטח מופרד שמשמש לאחסון בלבד, גדול מ-100 מטרים מרובעים. רוב הסופרים השכונתיים גדולים מזה, ומכולות קטנות מאוד עשויות להיות מתחתיו. יש גם חריגים, ובהם מוצרים ששוקלים 100 גרם או פחות, בתנאי שאינם מיוצרים במשקלים שונים. במדף אפייה זה רלוונטי במיוחד, כי הרבה מוצרים קטנים: צבעי מאכל, סוכריות וקישוטים. כדאי לבדוק כל מוצר לפי המשקל שלו ולפי השאלה אם הוא נמכר גם בגדלים אחרים. בכל מקרה, מחיר ל-100 גרם עוזר ללקוח לראות את היתרון של אריזה גדולה, ולכן הוא יכול לעבוד גם לטובתכם.

תוקף ומלאי במדף שנמכר לאט

מדף אפייה בסופר הוא בדרך כלל מדף איטי יחסית. מוצרים כמו צבעי מאכל או קישוטים מיוחדים יכולים לעמוד שבועות עד שנקנים. זה מביא איתו סיכון של תוקף, וכאן החוק ברור. סעיף 12(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, קובע שמשווק לא ימכור מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף (חוק המזון, ויקיטקסט). כלומר, גם מוצר עם סימון של עדיף להשתמש לפני יוצא מהמדף כשהתאריך עבר. יש כמה הרגלים שמונעים את רוב הבעיות. ממלאים מאחור, כך שהיחידה עם התאריך הקרוב נשארת בחזית. מזמינים כמויות קטנות שמתאימות לקצב המכירה, גם אם המחיר ליחידה בכמות גדולה נראה משתלם. עוברים על המדף פעם בשבוע ובודקים את התאריך של היחידה בחזית ושל היחידה האחרונה מאחור. ומוצר שמתקרב לתאריך מקבל מקום בולט יותר או הנחה, לפני שהוא הופך להפסד. עוד נקודה: עקרון פארטו, שלפי ויקיפדיה גורס ש-80% מהפעילות מקורם ב-20% מהגורמים (ויקיפדיה), נכון גם כאן. מעט מוצרים במדף יעשו את רוב המכירות, והזנב של המוצרים האיטיים הוא המקום שבו התוקף עובר. הרחבה על ניהול תוקף מופיעה במדריך ניהול תוקף במלאי של חנות אפייה.

מכירות למטר: המספר שאומר אם המדף משתלם

אחרי שלושה חודשים של מדף אפייה, כדאי לבדוק אם הוא מצדיק את המקום שלו. הדרך הפשוטה היא מכירות למטר מדף, מדד שמאפשר להשוות בין מחלקות שונות בסופר. מוציאים מהקופה את סך המכירות של מוצרי האפייה בתקופה, ומחלקים במספר המטרים שהם תופסים. המספרים הבאים הם דוגמה בלבד. נניח שמדף של 2 מטרים מכר ברבעון מוצרי אפייה ב-6,000 שקלים. החשבון הוא 6,000 חלקי 2 שווה 3,000 שקלים למטר ברבעון. עכשיו עושים את אותו חשבון למחלקה אחרת בסופר, למשל חטיפים או מוצרי ניקיון, ומשווים. אם מדף האפייה נמוך בהרבה, לא ממהרים לצמצם. קודם בודקים שלושה דברים: האם המדף נמצא במקום שרואים אותו, האם יש עליו מוצרים שלא זזים ותופסים מקום, והאם מוצרי הליבה מתרוקנים ולא מתמלאים בזמן. מדף שנראה חלש לפעמים פשוט עומד במקום הלא נכון. אם אחרי התיקונים הוא עדיין נמוך, אפשר לצמצם למטר אחד של ליבה. אם הוא גבוה, זה סימן שאפשר להרחיב, ובעיקר לפני חגים, כשהביקוש עולה. חשוב לזכור שמכירות למטר לא מספרות הכול. מוצרי אפייה נקנים לעיתים יחד עם קמח, ביצים, שמנת ומרגרינה, ומדף אפייה טוב יכול להגדיל גם את המכירות שלהם. לקוח שמוצא אצלכם את כל מה שהוא צריך לעוגה לא ילך לסופר אחר בשביל השוקולד, ובדרך ייקח משם גם את שאר הקנייה.

לקוח שני למדף: קונדיטורית ביתית ובית קפה מהשכונה

בכל שכונה יש כמה לקוחות שקונים מוצרי אפייה בכמות גדולה מהרגיל: מי שאופה עוגות למכירה מהבית, בית קפה קטן שמכין עוגות בעצמו, גננת שמכינה עוגות לימי הולדת, או משפחה שמכינה מגשים לאירועים. הם לא הלקוח העיקרי של המדף, אבל הם יכולים להיות חלק חשוב מהמכירות שלו. הלקוחות האלה מחפשים דברים שונים מהלקוח הרגיל. הם רוצים כמויות גדולות יותר, מוצרים מקצועיים יותר כמו שוקולד במטבעות או ממרחים לאפייה, ולפעמים גם מגשים ומכסים למארזים. להחזיק את כל זה על המדף לא משתלם בסופר שכונתי, כי אריזות גדולות יעמדו זמן רב ויתקרבו לתאריך. יש דרך אחרת: הזמנה מיוחדת. מזהים את הלקוחות האלה, שואלים מה הם צריכים ובאיזו תדירות, ומזמינים עבורם לפי הזמנה. הסחורה נשארת במחסן עד שהם אוספים אותה, ולא תופסת מקום במדף. כך הסופר מרוויח מכירה גדולה בלי סיכון מלאי, והלקוח מקבל את מה שהוא צריך קרוב לבית. אם מתברר שיש כמה לקוחות כאלה שקונים באופן קבוע, אפשר לשקול להוסיף למדף מוצר מקצועי אחד או שניים שהם קונים. בלאנקו מוכרת גם לקונדיטוריות, והמוצרים באריזות הגדולות מופיעים באתר בקטגוריית ממרחים ומליות.

מוצרים שעדיף להשאיר לחנות המתמחה

כמו שחשוב לדעת מה נכנס למדף, חשוב לדעת מה לא. יש מוצרי אפייה שנמכרים טוב בחנות מתמחה ורע בסופר שכונתי, והם תופסים מקום שיכול לשמש מוצרי ליבה. הקבוצה הראשונה היא מוצרים מקצועיים שדורשים ידע: חמאת קקאו, אבקות צבע לשוקולד, מייצבים מיוחדים, דפי סוכר להדפסה. לקוח של סופר לא יודע מה לעשות איתם, ולא יקנה אותם בלי הסבר שאין מי שייתן במעבר. הקבוצה השנייה היא אריזות גדולות: שקים של כמה קילוגרמים, דליים של ממרחים, בלוקים גדולים של שוקולד. הן יעמדו על המדף זמן רב, יתקרבו לתאריך, ויסתירו את המוצרים הקטנים. הקבוצה השלישית היא מבחר עמוק מדי של אותו מוצר. עשרים גוונים של צבע ג'ל יראו מרשים, אבל לקוח של סופר צריך בדרך כלל אדום, כחול, צהוב וירוק. שלושה או ארבעה גוונים יימכרו, והשאר יעמדו. הקבוצה הרביעית היא מוצרים רגישים במיוחד לחום, כמו פרלינים או שוקולד לבן לתצוגה, אם אין בסופר מקום קריר ויציב. הם ילבינו או יתרככו לפני שיימכרו. אין פסול באף אחד מהמוצרים האלה. הם פשוט שייכים למקום אחר, או להזמנה מיוחדת עבור לקוח מסוים. מדף סופר שמחזיק רק את מה שהלקוח שלו צריך נראה מסודר, נמכר מהר, ומשאיר פחות מלאי שהתאריך שלו עובר.

מה לבדוק לפני שפותחים או מרחיבים מדף אפייה

לפני שמזמינים את המוצרים הראשונים, או לפני שמוסיפים מטר נוסף, כדאי לעבור על הרשימה הבאה. היא קצרה בכוונה, ואפשר לסמן אותה בעשר דקות.

  • האם המדף נמצא במעבר שהלקוח עובר בו, ליד הקמח והסוכר?
  • האם הוא רחוק מחלון, ממקורות חום, ממקררים פתוחים ומחומרי ניקוי?
  • אילו מוצרי ליבה נכנסים, והאם יש לכל אחד מהם מספיק חזיתות כדי שלא יתרוקן?
  • מה שמים בגובה העיניים, ומה עובר למדף התחתון?
  • האם השטח של הסופר מחייב מחיר ליחידת מידה, והאם יש מקום לתווית ליד כל מוצר?
  • מה חיי המדף של כל מוצר, והאם הכמות שמזמינים תימכר לפני התאריך?
  • מי אחראי על המדף: מילוי, בדיקת תאריכים והזמנה חוזרת?
  • מה התוכנית לחגים: היכן יעמוד האזור העונתי, ומה יוצא ממנו בסוף העונה?

השאלה על האחריות היא זו שהכי קל לדלג עליה. מדף אפייה שאף אחד לא אחראי עליו הופך תוך כמה חודשים לפינה של מוצרים שפג תוקפם. עובד אחד שמכיר את המדף, יודע מה נמכר, ומדבר עם הספק, עושה את כל ההבדל.

איך מזמינים מבלאנקו למדף אפייה בסופר

בלאנקו היא מחסן מוצרי אפייה בהקדר 12 בנתניה, שמוכר לחנויות ולקונדיטוריות. בקטלוג יש מוצרי שוקולד, צימקאו ותחליפי שוקולד, חומרי גלם ואבקות, ממרחים ומליות, וגם סוכריות, קישוטים ומוצרים משלימים. סופר שבונה מדף אפייה יכול לבחור מתוכן את משפחות הליבה למטר הראשון, ולהוסיף משפחות כשהמדף מתרחב. מחירי החנות לבית מופיעים כולל מע"מ בעמוד המוצרים, והמחיר לחנויות מוצג בחשבון שבלאנקו פותחת, כך שאפשר לחשב את עלות המדף לפני ההזמנה. התשלום הוא במועד האספקה. סופר או מכולת יכולים לבקש מבלאנקו לפתוח להם חשבון לחנות. שאלות על כמויות, על מועדי אספקה ועל מוצרים שמתאימים למדף קטן שואלים ישירות, דרך עמוד יצירת הקשר, כי התשובה תלויה בהזמנה. לפני ההזמנה הראשונה, כדאי לחזור לרשימה שבפרק הקודם ולוודא שיש תשובה לכל שאלה בה. מדף אפייה טוב בסופר שכונתי לא נבנה בהזמנה אחת. הוא נבנה בשלושה או ארבעה סבבים, שבכל אחד מהם מוסיפים מה שביקשו, מוציאים מה שלא זז, ומזיזים את מה שלא נראה. מי שמתעד את הסבבים האלה יודע אחרי חצי שנה בדיוק מה הלקוחות שלו קונים, וזה המידע שהכי קשה לקנות.

שאלות נפוצות

כמה מקום צריך מדף אפייה בסופר שכונתי?

אין מספר אחד. סופר קטן יכול להתחיל ממטר אחד של מדף, עם מוצרי הליבה בלבד, ולהרחיב לפי מה שנמכר. סופר שיש לו קהל שאופה הרבה יכול להגיע לשניים או שלושה מטרים, ולהגדיל את המדף לפני חגים. עדיף להתחיל קטן ולהרחיב לפי נתונים, מאשר לפתוח מדף גדול שחצי ממנו לא זז.

מה המוצרים הראשונים שכדאי לשים על מדף אפייה קטן?

מוצרים שלקוח של סופר מחפש כשהוא מתכנן עוגה בבית: שוקולד לאפייה בטבלאות או בשבבים, אבקת אפייה ואבקות בסיס כמו קורנפלור ופודינג, כמה צבעי מאכל נפוצים, סוכריות צבעוניות לקישוט, ואולי שקית או שתיים של שקדים או אגוזים. אלה מוצרים שנקנים יחד, ולכן כדאי שיעמדו יחד.

איפה בסופר כדאי למקם את מדף האפייה?

ליד מה שהלקוח כבר קונה לאפייה: קמח, סוכר, שמן ומרגרינה, או ליד הביצים והשמנת אם אפשר. לא ליד חומרי ניקוי או תבלינים חריפים, כי שוקולד ופיצוחים סופגים ריחות, ולא ליד חלון, מקרר פתוח או תנור. אזור יציב וקריר יחסית יעזור לשמור על השוקולד מהלבנה בחודשי הקיץ.

האם ספק גדול יכול לקבוע כמה מקום יקבלו המוצרים שלו בסופר שלי?

לפי סעיף 7 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, ספק גדול לא יכתיב, לא ימליץ ולא יתערב בדרך אחרת אצל קמעונאי בעניין הקצאת שטח מכירה בשיעור כלשהו למצרך שהוא מספק, וגם לא במחיר שהקמעונאי גובה. ספק גדול מוגדר בחוק לפי מחזור מכירות של יותר מ-300 מיליון שקלים בשנה, מתואם לשנים הבאות.

האם הסופר חייב להציג מחיר ליחידת מידה על מוצרי אפייה?

לפי תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), חובה להציג מחיר ליחידת מידה בחנות ששטח הרצפה שלה, בלי שטח אחסון נפרד, גדול מ-100 מטרים מרובעים. במוצר מזון ארוז שמשקלו קטן מקילו, המחיר מוצג ל-100 גרם, על האריזה או על תווית צמודה למדף. יש חריגים, למשל מוצרים של 100 גרם או פחות שאינם מיוצרים בכמה משקלים.

מה שמים בגובה העיניים במדף אפייה צר?

את המוצרים שנמכרים טוב ואת המוצרים הקטנים שהלקוח עלול לפספס, כמו צבעי מאכל וסוכריות. מוצרים כבדים וגדולים, כמו שקיות גדולות של אבקות, עוברים למדף התחתון. סקירה של אוניברסיטת ואגנינגן מסכמת מחקרים שמצאו שגובה העיניים הוא המיקום היעיל ביותר, ושהמיקום האנכי משפיע יותר מהאופקי.

איך מגדילים את מדף האפייה לפני החגים?

מוסיפים מדף עונתי או ראש גונדולה לתקופה מוגבלת, עם מוצרים שמתאימים לחג: לפני ראש השנה מוצרים לעוגות דבש ולקישוט, לפני חנוכה מוצרים לסופגניות, ולפני פסח מוצרים לפי הדרישות של הלקוחות שלכם ולפי הסימון על אריזת היצרן. מתכננים מראש מה יוצא מהמדף בסוף העונה, כדי שלא יישאר מלאי.

מה עושים אם מוצרי האפייה נמכרים לאט?

קודם בודקים את המיקום: האם הלקוח בכלל רואה את המדף, והאם הוא ליד מוצרים שקשורים לאפייה. אחר כך בודקים את התמהיל: אולי יש יותר מדי פריטים דומים ומעט מדי מוצרים שהלקוח מחפש. אם גם אחרי זה המוצר לא זז, מוציאים אותו, ונותנים את המקום למוצר שכן נמכר.

איך שומרים על תוקף במדף שנמכר לאט?

ממלאים מאחור, כך שהיחידה עם התאריך הקרוב נשארת בחזית. מזמינים כמויות קטנות שמתאימות לקצב המכירה, ובודקים את המדף פעם בשבוע. לפי סעיף 12 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), משווק לא ימכור מזון שהתאריך האחרון לשימוש או התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.

האם כדאי למכור בסופר אריזות גדולות של מוצרי אפייה?

לרוב לא על המדף הראשי. לקוח של סופר שכונתי קונה בדרך כלל לעוגה אחת או לשתיים, ואריזה גדולה תעמוד זמן רב ותתקרב לתאריך. אם יש בשכונה קונדיטורית ביתית או בית קפה שקונים אצלכם, אפשר להזמין עבורם אריזות גדולות לפי הזמנה, ולהחזיק אותן במחסן ולא על המדף.

איך אפשר לדעת אם מדף האפייה משתלם?

מוציאים מהקופה את המכירות של מוצרי האפייה בשלושה חודשים ומחלקים במספר מטרי המדף שהם תופסים. אחר כך משווים למחלקות אחרות בסופר. אם המכירות למטר של מדף האפייה נמוכות בהרבה, בודקים את התמהיל ואת המיקום לפני שמצמצמים. אם הן גבוהות, זה סימן שאפשר להרחיב, בעיקר לפני חגים.

איך סופר שכונתי יכול להזמין מוצרי אפייה מבלאנקו?

בלאנקו מוכרת לחנויות ולקונדיטוריות ממחסן בהקדר 12 בנתניה. מחירי החנות לבית מופיעים באתר כולל מע"מ, המחיר לחנויות מוצג בחשבון שבלאנקו פותחת, והתשלום הוא במועד האספקה. סופר או מכולת יכולים לבקש מבלאנקו לפתוח להם חשבון לחנות. שאלות על כמויות, על מועדי אספקה ועל מוצרים שמתאימים למדף קטן שואלים ישירות לפני ההזמנה.

מקורות

  1. חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד-2014, ויקיטקסט
  2. תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס״ח-2008, ויקיטקסט
  3. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו-2015, ויקיטקסט
  4. Tijmen Elbers, The effects of in-store layout and shelf designs on consumer behaviour, Wageningen UR (2016)
  5. Planogram, Wikipedia
  6. Callebaut, Confectionery shelf life: good storage practices
  7. עקרון פארטו, ויקיפדיה