דלג לתוכן

שוקולד מריר, חלב ולבן: מה אחוזי הקקאו אומרים

על כל שק של שוקולד מקצועי מופיע מספר: 52%, 55%, 60%, 70%. קונדיטורים מדברים עליו, ספקים מסדרים לפיו את הקטלוג, ולקוחות שואלים עליו. אבל מה הוא בעצם סופר? התשובה פשוטה פחות ממה שנדמה. אחוזי קקאו בשוקולד מריר הם סכום של שני רכיבים שונים מאוד, והמספר לא אומר מה היחס ביניהם. הוא גם לא אומר כמה השוקולד נוזלי, איך הוא יתנהג בגנאש, או אם הוא מתאים ליציקה. המאמר הזה מסביר את המספר: מה נכלל בו, מה החוק דורש בכל סוג שוקולד, מה ההבדל בין מריר, חלב ולבן, ואיך האחוז משפיע על העבודה במטבח. הוא נכתב לקונדיטוריות ולמי שקונה שוקולד לעסק, כדי שההחלטה בין שני שקים תהיה מבוססת על מה שכתוב בדף המפרט ולא רק על המספר בחזית. בסוף יש רשימה של מה לבדוק לפני שמחליפים מוצר קבוע, וטבלה שמסכמת מה המספר מלמד ומה הוא לא מלמד. אם אתם בונים רשימת רכש מלאה, התחילו מהמדריך הכללי על שוקולד לקונדיטוריות, וחזרו לכאן כשאתם מגיעים לשאלת האחוזים.

מה המספר על האריזה סופר בפועל

אחוז קקאו על האריזה הוא החלק ממשקל השוקולד שמקורו בפולי הקקאו. זה כולל עיסת קקאו, שהיא הפולים הקלויים והטחונים, חמאת קקאו שהוסיפו בנפרד, ולפעמים גם אבקת קקאו. כל אלה נקראים יחד מוצקי קקאו, במובן הרחב של המונח. היתרה של המשקל היא בעיקר סוכר, ובשוקולד חלב ולבן גם מוצקי חלב. בנוסף יש כמויות קטנות של חומר מתחלב, בדרך כלל לציטין, וחומר טעם כמו וניל. בערך "Cocoa solids" בוויקיפדיה ובערכים הקשורים אליו מוסבר שהמונח משמש בשלוש משמעויות: כלל המוצקים מהפול, המוצקים אחרי שהוציאו את השומן, ועיסת הקקאו עצמה. בשפת האריזה, המספר בחזית הוא כמעט תמיד המשמעות הראשונה, כלומר הכול יחד. זו הנקודה החשובה ביותר במאמר: המספר מחבר שומן ומוצקים לכדי מספר אחד. שוקולד של 60% יכול להיות מורכב מהרבה עיסה ומעט חמאת קקאו נוספת, או ממעט עיסה והרבה חמאת קקאו. התוצאה במטבח תהיה שונה, גם אם המספר זהה. לכן המספר הוא נקודת התחלה טובה להשוואה, אבל הוא לא מחליף את רשימת הרכיבים ואת דף המפרט. הוא אומר לכם בערך כמה סוכר יש, וכמה טעם קקאו לצפות, אבל לא איך השוקולד יזרום.

כדאי לזכור גם מה המספר לא סופר. הוא לא אומר מאיפה הגיעו הפולים, איך נקלו, כמה זמן עבר השוקולד עידון, ומה גודל החלקיקים. כל אלה משפיעים על הטעם ועל המרקם בפה. שני שוקולדים של 70% יכולים להיות אחד פירותי וחמצמץ והשני עמוק וקלוי. לכן, אחרי שבדקתם את המספר ואת הרכיבים, הצעד האחרון הוא תמיד טעימה.

ועוד הערה על ניסוח. יש אריזות שכתוב עליהן "מוצקי קקאו לפחות 55%", ויש שכתוב עליהן "55% קקאו". בשני המקרים הכוונה בדרך כלל זהה, אבל המילה "לפחות" מזכירה שהמספר הוא מינימום מוצהר ולא מדידה מדויקת של כל שק. אם אתם צריכים דיוק, למשל כי אתם מצהירים על אחוז קקאו במוצר שלכם, בקשו מהספק את דף המפרט ושמרו אותו.

חמאת קקאו ומוצקים נטולי שומן: שני החלקים של אותו אחוז

כדי להבין את ההבדל בין שני שוקולדים עם אותו אחוז, צריך לפרק את המספר לשני החלקים שלו. החלק הראשון הוא חמאת קקאו, השומן של הפול. היא אחראית על ההמסה בפה, על הברק, על השבירה הפריכה של שוקולד מטומפר ועל הנוזליות אחרי ההמסה. החלק השני הוא מוצקי קקאו נטולי שומן, כלומר מה שנשאר מהפול בלי השומן. הם נותנים את הצבע החום, את טעם הקקאו ואת המרירות, והם גם סופגים נוזלים. עיסת קקאו, שהיא הפולים הטחונים לפני כל הפרדה, מכילה בערך 53% חמאת קקאו לפי הערך "Chocolate liquor" בוויקיפדיה (Wikipedia). מכאן אפשר לעשות חישוב הערכה. נניח ששוקולד מריר של 55% עשוי רק מעיסת קקאו וסוכר, בלי חמאת קקאו נוספת:

55 כפול 0.53 יוצא בערך 29% חמאת קקאו בשוקולד כולו.

במקרה כזה המוצקים נטולי השומן הם בערך 26%. עכשיו נניח ששוקולד אחר של 55% בנוי מפחות עיסה ויותר חמאת קקאו שהוסיפו. הוא יכיל יותר מ-29% שומן ופחות מוצקים. השני יהיה נוזלי יותר, בהיר מעט יותר בטעם, ומתאים יותר לציפוי דק. הראשון יהיה סמיך יותר ובעל טעם קקאו חזק יותר. זה החישוב שהמספר בחזית מסתיר, ובגללו יצרנים רבים מציינים בדף המפרט גם את אחוז השומן הכולל. כשאתם משווים שני מוצרים, חפשו את שני המספרים ולא רק את הראשון.

החישוב הזה הוא הערכה ולא מדידה, כי אנחנו לא יודעים בדיוק איך כל יצרן בונה את המתכון. אבל הוא מלמד לשאול את השאלה הנכונה. כשספק אומר לכם ששני מוצרים "אותו דבר, שניהם 55%", אתם יכולים לשאול מה אחוז השומן הכולל בכל אחד מהם. אם התשובה שונה בכמה אחוזים, ההבדל ירגיש במטבח. אם אין לספק תשובה, זה לא סימן רע בהכרח, אבל כדאי לבקש שק קטן לניסוי לפני שמזמינים כמות גדולה.

הרצפות בחוק: מה ההגדרות דורשות בכל סוג

לכל סוג שוקולד יש רצפה, כלומר כמות מינימלית של קקאו ושל רכיבים אחרים שבלעדיה אסור לקרוא לו בשם הזה. בישראל חל ת"י 650 חלק 4, "מוצרי קקאו: שוקולד ומוצרי שוקולד", שפורסם במאי 2023 והחליף את ת"י 36 (מכון התקנים). הנוסח שלו נמכר, ולכן כדי להסביר את ההיגיון נשתמש בשני מקורות פתוחים. ההנחיה האירופית 2000/36 קובעת ששוקולד צריך לפחות 35% מוצקי קקאו, מתוכם לפחות 18% חמאת קקאו ולפחות 14% מוצקים נטולי שומן. שוקולד חלב צריך לפחות 25% מוצקי קקאו ולפחות 14% מוצקי חלב, ושוקולד לבן צריך לפחות 20% חמאת קקאו ו-14% מוצקי חלב (EUR-Lex). בארצות הברית הכללים מנוסחים אחרת. שוקולד מתוק צריך לפחות 15% עיסת קקאו, ושוקולד מריר מסוג semisweet או bittersweet צריך לפחות 35% (21 CFR 163.123). שוקולד חלב צריך לפחות 10% עיסת קקאו, 3.39% שומן חלב ו-12% מוצקי חלב (21 CFR 163.130). מה חשוב לקחת מזה? שהרצפות נמוכות בהרבה ממה שמקובל בשוק המקצועי. בקטלוג של בלאנקו, למשל, השוקולד המריר מופיע ב-52%, 55% ו-60%, כך שהרצפה לא עוזרת לבחור בין המוצרים. היא עוזרת לזהות מוצר שאינו שוקולד בכלל: אם אין אחוז, ואם השם הוא "ציפוי" או "בטעם שוקולד", כנראה שהוא מתחת לרצפה או שיש בו שומן צמחי במקום חמאת קקאו.

יש עוד דבר שהרצפות מלמדות: הן שונות בין מדינות. שוקולד שיובא מארצות הברית ונקרא שם milk chocolate יכול להכיל פחות קקאו ממה שנדרש באירופה לאותו שם. לכן כשאתם משווים מוצרים מיבוא, אל תסתמכו על השם בלבד. קראו את האחוז, קראו את רשימת הרכיבים, ובדקו אם יש בה שומן צמחי. זה נכון במיוחד כשהמחיר נראה נמוך מהצפוי לסוג המוצר.

נקודה אחרונה בנושא הרצפות נוגעת לשומן. ההנחיה האירופית מתירה להוסיף לשוקולד עד 5% שומנים צמחיים מסוימים שאינם חמאת קקאו, ומחייבת לכתוב על האריזה שהמוצר מכיל שומנים צמחיים בנוסף לחמאת קקאו (EUR-Lex). המשמעות לקונים היא שהמשפט הזה על האריזה אינו פגם, אבל הוא מידע. שוקולד עם תוספת כזאת יכול להתנהג מעט אחרת בטמפור ובהמסה בפה. מוצר שבו השומן הצמחי הוא העיקר כבר אינו שוקולד לפי ההגדרה, והוא נמכר בשם אחר, כמו ציפוי או שוקולד מורכב. אם אתם רואים את המילים האלה ברשימת הרכיבים של מוצר שנמכר כשוקולד מריר, שאלו את הספק כמה שומן צמחי יש בו.

שוקולד מריר: מה משתנה בין 50%, 60% ו-70%

בשוקולד מריר, האחוז הוא בעצם מדד לכמות הסוכר. מה שאינו קקאו הוא ברובו סוכר, ולכן אפשר לעשות חשבון פשוט. נניח ששוקולד מריר מכיל רק קקאו, סוכר ומעט חומר מתחלב:

100 פחות 60 יוצא 40, כלומר עד 40% סוכר בשוקולד של 60% קקאו.

בשוקולד של 70% הסוכר יורד לעד 30%, ובשוקולד של 52% הוא עולה לעד 48%. זה ההבדל שהלקוח מרגיש בפה: שוקולד של 52% מתוק ונגיש, שוקולד של 70% מר, חזק ולפעמים חמצמץ. אבל להבדל הזה יש גם השלכות טכניות. יותר מוצקי קקאו אומרים יותר ספיגת נוזלים. גנאש שהצליח עם מריר של 52% ייצא סמיך יותר עם 70%, ולפעמים ייפרד וייראה שמנוני. באפייה, שוקולד עם אחוז גבוה יכול לייבש עוגה, ולכן מתכונים שנכתבו לשוקולד מתוק יותר דורשים התאמה. גם הצבע משתנה: יותר קקאו נותן חום כהה יותר, ובמוצרים שבהם הצבע חשוב, כמו ציפוי מראה, זה משנה. בקטלוג של בלאנקו, בקטגוריית מוצרי שוקולד, יש שוקולד מריר באחוזים שונים, כמו 52% ו-60%, ואפשר לראות את האחוז בשם המוצר ואת המחיר בדף שלו. מה נכון לקונדיטוריה? מריר אחד באמצע הטווח לשימוש כללי, ועוד מריר חזק רק אם יש מוצר שדורש אותו. אל תחזיקו שלושה אחוזים של מריר רק כי הם קיימים.

עוד שיקול הוא הלקוחות. קהל שרגיל לשוקולד מתוק עלול להרגיש שמריר חזק הוא "מר מדי", וקהל של חובבי שוקולד יחפש בדיוק את זה. כדאי לשים לב מה נמכר ומה חוזר בצלחות. אם עוגה עם מריר חזק נמכרת לאט, ייתכן שהבעיה איננה בעוגה אלא בהתאמה לקהל. לפעמים החלפה לשוקולד מתוק מעט יותר פותרת את זה בלי לשנות שום דבר אחר.

שוקולד חלב: פחות קקאו, יותר חלב וסוכר

שוקולד חלב הוא שוקולד שחלק מהקקאו שלו הוחלף במוצקי חלב, ולכן הוא מתוק יותר, רך יותר ובהיר יותר. בערך "שוקולד" בוויקיפדיה העברית הוא מתואר כשוקולד שבו רכיבי החלב מרככים את המרירות ונותנים טעם מתוק ומרקם קרמי (ויקיפדיה). אחוז הקקאו על שוקולד חלב נמוך יותר מאשר על מריר, והרצפה האירופית היא 25%. בשוק יש שוקולד חלב באחוזי קקאו שונים מעל הרצפה, וכאן כבר יש הבדל מורגש: שוקולד חלב עם אחוז קקאו גבוה יותר נותן טעם קקאו ברור יותר ומתיקות מאוזנת יותר, ושוקולד חלב עם אחוז נמוך מתוק מאוד וקרמלי. מבחינה טכנית, שוקולד חלב רגיש יותר מאשר מריר. מוצקי החלב והסוכר נשרפים בחום נמוך יותר, ולכן ממיסים אותו בעדינות, בחום מבוקר, ולא משאירים אותו על מקור חום ישיר. גם טמפרטורת העבודה בטמפור נמוכה יותר, כפי שנראה בהמשך. בגנאש, שוקולד חלב צריך פחות שמנת כדי להגיע לאותה סמיכות, כי יש בו פחות מוצקי קקאו שסופגים נוזל. בקונדיטוריה, שוקולד חלב משמש בעיקר למילויים, לגנאש לילדים, לציפוי של עוגיות ולמוצרים שבהם רוצים טעם עגול ולא מר. כשאתם בוחרים, בדקו גם את אחוז מוצקי החלב, אם הוא מופיע, כי הוא משפיע על הטעם לא פחות מאחוז הקקאו.

בחנות או בקונדיטוריה שמוכרת גם שוקולד להמסה ללקוחות עסקיים, כדאי להסביר את ההבדלים האלה בשלט קצר ליד המוצר. לקוח שקנה שוקולד חלב כדי לצפות עוגיות, והופתע שהוא נשרף במיקרוגל, לא יחזור לקנות. משפט אחד על המסה בחום נמוך חוסך את האכזבה הזאת, ובונה אמון במוצר ובמי שמוכר אותו.

שוקולד לבן: בלי מוצקי קקאו, ועדיין שוקולד

שוקולד לבן מבלבל קונים, כי הוא לא חום ולא מר. אבל לפי ההגדרות הוא שוקולד. הוא עשוי מחמאת קקאו, מוצקי חלב וסוכר, בלי מוצקי קקאו נטולי שומן, ולכן צבעו בהיר. הצבע החום של שוקולד מגיע מהמוצקים ולא מהשומן (ויקיפדיה). האחוז על שוקולד לבן הוא לכן בעצם אחוז חמאת הקקאו. באיחוד האירופי הוא צריך לפחות 20% חמאת קקאו ו-14% מוצקי חלב, מהם לפחות 3.5% שומן חלב (EUR-Lex). בארצות הברית יש דרישה דומה, ועוד תקרה: לא יותר מ-55% ממתיקים (21 CFR 163.124). התקרה הזאת מראה משהו חשוב: שוקולד לבן יכול להיות יותר ממחציתו סוכר. לכן שוקולד לבן עם אחוז חמאת קקאו גבוה יותר הוא בדרך כלל פחות מתוק, נמס טוב יותר בפה ונוזלי יותר אחרי המסה. במטבח, שוקולד לבן הוא הרגיש מכולם. הוא נשרף מהר, מתגבש לגושים אם הוא מתחמם יותר מדי, ומשנה צבע לצהבהב. ממיסים אותו לאט ובחום נמוך. היתרון שלו הוא שהוא בסיס ניטרלי: קל לצבוע אותו, לתבל אותו ולהוסיף לו טעמים. לצביעה צריך צבע שמתאים לשומן, ולא צבע על בסיס מים.

כדאי לזכור שגם שוקולד לבן מגיע בנוזליות שונה, ושצבע השמנת שלו יכול להשתנות בין יצרנים. לבן עם גוון צהבהב מעט יתן תוצאה שונה כשצובעים אותו בוורוד או בתכלת. אם הצבע הסופי חשוב, למשל בעוגות לאירועים, בדקו איך הלבן החדש נצבע לפני שאתם מחליפים אותו במוצר קבוע.

נוזליות: למה שני שקים של 55% מתנהגים אחרת

כבר ראינו שהאחוז מחבר שני רכיבים, ושהיחס ביניהם משנה את ההתנהגות. היצרנים יודעים את זה, וחלקם מסמנים את הנוזליות בנפרד. יצרן שוקולד בלגי גדול משתמש בסולם של טיפות, מטיפה אחת עד חמש, ומסביר שלשוקולדים עם אותו מספר מתכון יש אותו טעם, אבל כמות שונה של חמאת קקאו. ככל שיש יותר חמאת קקאו, השוקולד נוזלי יותר ונותן קליפה דקה, קשה ומבריקה יותר (Callebaut). לפי אותו מקור, נוזליות של טיפה אחת מתאימה להוספת טעם שוקולד למילויים, לקרם חמאה ולגלידה. שתי טיפות מתאימות ליציקה של דמויות גדולות. שלוש טיפות הן הנוזליות הרב-שימושית. ארבע טיפות מתאימות לפרלינים עם קליפה דקה ולתבניות עם זוויות חדות, וחמש טיפות מתאימות לשכבה דקה על עוגיות עם שטח גדול. מה עושים עם זה כשהספק שלכם לא משתמש בסולם כזה? מבקשים את אחוז השומן הכולל מדף המפרט, ומשווים. ואם אין מספר, עושים מבחן פשוט: ממיסים כמות קטנה לטמפרטורת העבודה, טובלים כף ומסתכלים איך השוקולד נוזל ממנה. שוקולד סמיך ישאיר שכבה עבה, ושוקולד נוזלי יחליק ויותיר שכבה דקה. המבחן הזה לוקח חמש דקות, והוא אומר יותר מהמספר על השק.

לבחירה של נוזליות יש גם השלכה על הכמות. שוקולד נוזלי יוצר שכבת ציפוי דקה יותר, ולכן באותה כמות שוקולד אפשר לצפות יותר עוגיות. שוקולד סמיך יוצר שכבה עבה, שנראית נדיבה יותר אבל עולה יותר לכל יחידה. כשאתם מתמחרים מוצר מצופה, שקלו כמה שוקולד נכנס בפועל ליחידה אחת, ולא רק כמה עולה קילו.

איך האחוז משנה גנאש ומוס

גנאש הוא המקום שבו אחוז הקקאו מורגש יותר מכל. גנאש הוא אמולסיה של שוקולד ושמנת, והיציבות שלו תלויה ביחס בין השומן, המוצקים והמים. מוצקי הקקאו סופגים מים, ולכן שוקולד עם אחוז גבוה יותר "שותה" יותר שמנת. נניח שיש לכם מתכון קבוע של גנאש לציפוי עם מריר של 55%, ביחס של משקל שווה של שוקולד ושמנת. כשתחליפו למריר של 70%, הגנאש ייצא סמיך יותר, יתקשה מהר יותר, ואם היחס לא יותאם, עלול להיפרד ולהראות שכבת שומן. הדרך לתקן היא להוסיף מעט שמנת, או להקטין מעט את כמות השוקולד, ולבדוק במנה קטנה. בכיוון ההפוך, מעבר לשוקולד חלב או לבן, הגנאש ייצא רך יותר, ולכן צריך יותר שוקולד ביחס לשמנת. זה הסיבה שמתכוני גנאש לשוקולד לבן משתמשים ביחס שונה לגמרי ממתכוני מריר. גם במוס האחוז משנה. מוס עם מריר חזק יתייצב מוצק יותר ויהיה מר יותר, ולכן לפעמים מקטינים את כמות השוקולד או מוסיפים מעט סוכר. הכלל הוא פשוט: כל החלפה של שוקולד במתכון קבוע היא ניסוי. אל תחליפו מוצר בשבוע עמוס, אל תחליפו בלי מנת ניסיון, ורשמו את היחס החדש ליד המתכון, כדי שכל מי שעובד במטבח ישתמש בו.

בגנאש יש עוד גורם שקשור לאחוז: המרקם אחרי הקירור. גנאש עם מריר חזק מתקשה יותר במקרר, ולכן עוגה שמוגשת קרה תרגיש קשה יותר בחיתוך. אם אתם מגישים מהמקרר, שקלו אחוז נמוך מעט יותר, או יחס שמנת גבוה יותר. אלה החלטות קטנות, אבל הן ההבדל בין פרוסה שנחתכת נקי לבין פרוסה שנשברת.

טבלה: מה המספר אומר ומה הוא לא אומר

הטבלה מסכמת מה אפשר ללמוד מאחוז הקקאו על האריזה, ומה צריך לחפש במקום אחר. היא שימושית כשאתם משווים שני מוצרים באתר או בקטלוג, לפני שאתם מזמינים שק לניסוי.

שאלה האם אחוז הקקאו עונה? איפה מוצאים את התשובה
כמה סוכר יש בשוקולד מריר בערך, כי היתרה היא בעיקר סוכר רשימת רכיבים וסימון תזונתי
כמה חמאת קקאו יש לא דף מפרט, אחוז שומן כולל
כמה השוקולד נוזלי אחרי המסה לא סמל נוזליות או מבחן כף
אם יש שומן צמחי מלבד חמאת קקאו לא רשימת רכיבים, שם המוצר
כמה מוצקי חלב יש בשוקולד חלב לא דף מפרט
מה טמפרטורות העבודה לא אריזה או דף מפרט
איזה טעם לצפות חלקית טעימה

המסקנה מהטבלה היא שהמספר עונה בעיקר על שאלה אחת: כמה מתוק השוקולד. על כל השאלות הטכניות עונים דף המפרט והמבחן במטבח. לכן בקשו דף מפרט לכל מוצר שאתם קונים בכמות, ושמרו אותו בתיקייה אחת.

אפשר להשתמש בטבלה גם בשיחה עם ספק. במקום לשאול "יש לכם מריר טוב?", שאלו על כל שורה: כמה חמאת קקאו, איזו נוזליות, מה רשימת הרכיבים, מה טמפרטורות העבודה. ספק שעונה על השאלות האלה, או שולח דף מפרט, חוסך לכם ניסוי וטעייה.

טמפור לפי סוג: טמפרטורות שונות למריר, חלב ולבן

טמפור הוא התהליך שבו מביאים את חמאת הקקאו לצורת הגביש היציבה, זו שנותנת ברק ושבירה פריכה. בערך "שוקולד" בוויקיפדיה העברית מוסבר שלחמאת קקאו יש שש צורות התגבשות, ורק אחת מהן נותנת שוקולד קשה ומבריק, ומתואר תהליך של חימום ל-45 עד 50 מעלות, קירור ל-28 עד 29 מעלות וחימום חוזר ל-30 עד 32 מעלות (ויקיפדיה). סוג השוקולד משנה את הטמפרטורות. בשיטת הזריעה שמתאר יצרן שוקולד תעשייתי, ממיסים ל-45 מעלות, ואז עובדים עם מריר בכ-31 מעלות ועם חלב ולבן בכ-29 מעלות, אחרי הוספה של כ-5% שוקולד מוצק (Callebaut). למה חלב ולבן עובדים בטמפרטורה נמוכה יותר? כי שומן החלב משנה את התגבשות חמאת הקקאו. מה זה אומר לקנייה? שאם אתם יוצקים פרלינים משלושת הסוגים, צריך לתכנן את העבודה כך שכל סוג מקבל את הטמפרטורה שלו, ולא לעבור מאחד לשני באותו כלי בלי לכייל. וגם שהטמפרטורות המדויקות של כל מוצר מופיעות על האריזה או בדף המפרט, והן גוברות על כל כלל כללי. למי שרוצה להעמיק בתפקיד חמאת הקקאו בתהליך, כתבנו מאמר על חמאת קקאו בטמפור.

טעות נפוצה היא לטמפר שוקולד חלב לפי הטמפרטורות של מריר. התוצאה היא שוקולד שמתייצב רך, בלי ברק, ולפעמים עם פסים אפורים. אם יש לכם במטבח כמה אנשים שעובדים עם שוקולד, תלו ליד עמדת העבודה טבלה קטנה עם טמפרטורות העבודה של כל מוצר שאתם מחזיקים, לפי ההוראות של היצרן. זה מונע טעויות, ובמיוחד בימים עמוסים שבהם עובד חדש מחליף את הקבוע.

מה לבדוק בדף המפרט לפני שמחליפים שוקולד

החלפת שוקולד במוצר קבוע היא אחת ההחלטות שקל לטעות בהן, כי שני מוצרים עם אותו אחוז נראים זהים על הנייר. לפני שאתם מזמינים מוצר חדש כתחליף, עברו על הרשימה הזאת:

  • אחוז הקקאו הכולל, ואם מופיע, גם אחוז השומן הכולל או אחוז חמאת הקקאו.
  • רשימת הרכיבים: האם יש שומן צמחי מלבד חמאת קקאו, איזה חומר מתחלב, ואיזה חומר טעם.
  • אחוז מוצקי החלב, בשוקולד חלב ולבן.
  • סימון נוזליות, אם היצרן משתמש בו, או תיאור של השימושים המומלצים.
  • טמפרטורות ההמסה והעבודה שהיצרן ממליץ עליהן.
  • תנאי האחסון וחיי המדף מתאריך הייצור.
  • סימון האלרגנים על האריזה, ודרישות סימון אחרות שחשובות ללקוחות שלכם, לפי הסימון על אריזת היצרן.
  • צורת המוצר וגודל האריזה, ואם יש אריזה קטנה לניסוי.

אחרי הבדיקה על הנייר מגיעה הבדיקה במטבח: מנה קטנה של המוצר העיקרי שבו משתמשים בשוקולד, טעימה ליד המוצר הרגיל, ורישום של היחס אם היה צריך לשנות. אם הכול עובד, מחליפים. אם לא, חוזרים לרשימה ומחפשים מוצר אחר.

שמרו את תוצאות הבדיקה. דף אחד לכל מוצר שנבדק, עם התאריך, מה נוסה, מה עבד ומה לא, מספיק כדי שבפעם הבאה שהמחיר של המוצר הקבוע יעלה, תדעו מהר איזה תחליף כבר נבדק ואיזה לא. זה חוסך את הצורך להתחיל מאפס בכל פעם.

איך מחליטים מה להחזיק במלאי

אחרי כל ההסברים, ההחלטה המעשית פשוטה. רוב הקונדיטוריות צריכות שוקולד מריר אחד לשימוש כללי, בדרך כלל באמצע הטווח של האחוזים, שוקולד חלב אחד ושוקולד לבן אחד. מריר חזק נוסף שווה להחזיק רק אם יש מוצר קבוע שבנוי עליו. שוקולד מורכב שווה להחזיק רק לשימושים שבהם הוא נותן יתרון אמיתי, כמו ציפוי בכמויות. כל מוצר נוסף במלאי דורש מקום קריר, מעקב אחרי תאריכים ותשומת לב של הצוות, ולכן כדאי שיהיה לו תפקיד ברור. כשאתם בודקים מוצרים, התחילו מהקטגוריה מוצרי שוקולד באתר, שבה האחוז מופיע בשם של רוב המוצרים ומחיר החנות לבית מופיע בדף, כולל מע"מ. אפשר לעבור גם על כל המוצרים כדי לראות שבבים, ממרחים ומוצרים משלימים. אם אתם קונדיטוריה, בעמוד לקונדיטוריות מרוכז מה שרלוונטי לכם, ולשאלות על מוצר מסוים, כמו דף מפרט או תאריך תפוגה של המנה הנוכחית, פנו דרך עמוד יצירת הקשר ושאלו את הספק. המספר על השק הוא התחלה טובה. ההחלטה הטובה נשענת על המספר, על דף המפרט ועל מנת ניסיון אחת במטבח שלכם.

ולסיום, כמה מילים על המילים. כשאתם כותבים על המוצרים שלכם, בתפריט, בוויטרינה או באתר, השתמשו באחוז הקקאו רק אם אתם יודעים אותו מדף המפרט של השוקולד שקניתם. "עוגת שוקולד מריר 60%" היא הצהרה, והיא צריכה להיות נכונה. אם אתם מחליפים ספק או מוצר, עדכנו גם את התיאור. אחוזי קקאו בשוקולד מריר הם מידע שהלקוחות שלכם מבינים יותר ויותר, והם יבדקו אותו.

שאלות נפוצות

מה בדיוק אומר 60% קקאו על שוקולד מריר?

זה אומר ש-60% ממשקל השוקולד מגיעים מפולי הקקאו: עיסת קקאו, חמאת קקאו שהוסיפו, ולפעמים אבקת קקאו. היתרה, כלומר 40%, היא בעיקר סוכר, ובחלק מהמוצרים גם חומר מתחלב וחומר טעם. המספר לא מפריד בין חמאת הקקאו לבין המוצקים, ולכן שני שוקולדים של 60% יכולים להיות שונים במרירות ובנוזליות.

האם אחוז קקאו גבוה יותר אומר שוקולד איכותי יותר?

לא בהכרח. אחוז גבוה אומר פחות סוכר וטעם קקאו חזק יותר, אבל האיכות תלויה גם בפולים, בקלייה, בעידון ובכמות חמאת הקקאו. לקונדיטוריה השאלה היא לא מה הכי גבוה אלא מה מתאים למוצר. גנאש לעוגת יום הולדת לילדים לא צריך מריר חזק במיוחד, ומוס לקינוח מבוגרים יכול ליהנות ממנו.

מה המינימום של קקאו כדי שמוצר ייקרא שוקולד?

לפי ההנחיה האירופית 2000/36, שוקולד צריך לפחות 35% מוצקי קקאו יבשים, מתוכם לפחות 18% חמאת קקאו ולפחות 14% מוצקי קקאו נטולי שומן. בארצות הברית שוקולד מריר מסוג semisweet או bittersweet צריך לפחות 35% עיסת קקאו. בישראל חל ת"י 650 חלק 4 מ-2023, שהנוסח שלו נמכר באתר מכון התקנים.

כמה קקאו יש בשוקולד חלב?

לפי ההנחיה האירופית, שוקולד חלב צריך לפחות 25% מוצקי קקאו ולפחות 14% מוצקי חלב, מהם לפחות 3.5% שומן חלב. בארצות הברית הרצפה נמוכה יותר: 10% עיסת קקאו ו-12% מוצקי חלב. בשוק יש שוקולד חלב באחוזים שונים מעל הרצפה, ולכן בודקים את האריזה של כל מוצר ומשווים.

האם שוקולד לבן הוא בכלל שוקולד?

כן, לפי ההגדרות. שוקולד לבן לא מכיל מוצקי קקאו, אבל הוא מכיל חמאת קקאו, שמקורה בפולי הקקאו. באיחוד האירופי הוא צריך לפחות 20% חמאת קקאו ו-14% מוצקי חלב. בארצות הברית הדרישה דומה, ועוד תקרה של 55% סוכר ממתיק. האחוז על שוקולד לבן הוא בעצם אחוז חמאת הקקאו.

למה שני שוקולדים של 55% מתנהגים אחרת כשממיסים אותם?

כי כמות חמאת הקקאו שונה. יצרן אחד מוסיף יותר חמאת קקאו ופחות עיסה, ויצרן אחר להפך, והאחוז הכולל נשאר זהה. יותר חמאת קקאו נותנת שוקולד נוזלי יותר אחרי המסה, קליפה דקה ומבריקה יותר. יש יצרנים שמסמנים את הנוזליות בסמל של טיפות על האריזה. אם אין סימון, בקשו דף מפרט.

איך אחוז הקקאו משפיע על גנאש?

מוצקי הקקאו סופגים נוזל, ולכן שוקולד עם אחוז גבוה נותן גנאש סמיך יותר באותו יחס של שמנת. כשמחליפים מריר של 55% במריר של 70%, הגנאש עלול לצאת קשה או להיפרד. בדרך כלל מוסיפים מעט שמנת או מקטינים את כמות השוקולד. עשו מנת ניסיון קטנה לפני שמחליפים במתכון קבוע.

האם אפשר להחליף שוקולד מריר בשוקולד חלב במתכון?

אפשר, אבל לא אחד לאחד. בשוקולד חלב יש פחות מוצקי קקאו ויותר סוכר ומוצקי חלב, ולכן הוא רך יותר, מתוק יותר ונשרף בחום נמוך יותר. בגנאש צריך בדרך כלל פחות שמנת כדי לקבל אותה סמיכות. בעוגות אפויות ההבדל קטן יותר, אבל הטעם יהיה מתוק יותר ופחות עמוק.

מה ההבדל בין מוצקי קקאו לאבקת קקאו?

מוצקי קקאו הם כל מה שמגיע מהפול. אבקת קקאו היא מה שנשאר אחרי שסוחטים ממנו את רוב חמאת הקקאו וטוחנים. לפי ההנחיה האירופית, אבקת קקאו רגילה מכילה לפחות 20% חמאת קקאו, ואבקה מופחתת שומן מכילה פחות מזה. באבקה יש טעם קקאו חזק, אבל היא לא נמסה ולא מתייצבת כמו שוקולד.

באיזו טמפרטורה עובדים עם כל סוג שוקולד?

בשיטת הזריעה של יצרן שוקולד תעשייתי ממיסים ל-45 מעלות, ואז עובדים עם מריר בכ-31 מעלות ועם חלב ולבן בכ-29 מעלות. שוקולד חלב ולבן רגישים יותר לחום בגלל מוצקי החלב, ולכן ממיסים אותם בזהירות. הטמפרטורות המדויקות של כל מוצר מופיעות בדף המפרט של היצרן או על האריזה.

האם כדאי להחזיק כמה אחוזים שונים של שוקולד מריר?

רק אם יש לכך שימוש. רוב הקונדיטוריות מסתדרות עם מריר אחד באמצע הטווח לשימוש כללי, ולפעמים עם עוד מריר חזק למוצרים שבהם המרירות היא העיקר. כל מוצר נוסף במלאי תופס מקום, דורש אחסון קריר ומגדיל את הסיכוי לבלבול במטבח. התחילו מאחד, והוסיפו רק כשמתכון מסוים באמת דורש.

איפה מוצאים את אחוז הקקאו אם הוא לא כתוב בחזית?

חפשו ברשימת הרכיבים ובטקסט הקטן בגב האריזה. יצרנים רבים כותבים שם "מוצקי קקאו לפחות" ואחוז. אם גם שם אין מספר, בקשו מהספק את דף המפרט הטכני. מוצר שאין לו אחוז קקאו מוצהר בשום מקום ראוי לבדיקה, כי ייתכן שמדובר בשוקולד מורכב או בציפוי בטעם שוקולד.

מקורות

  1. Directive 2000/36/EC relating to cocoa and chocolate products intended for human consumption
  2. 21 CFR 163.123, Sweet chocolate
  3. 21 CFR 163.124, White chocolate
  4. 21 CFR 163.130, Milk chocolate
  5. Chocolate liquor, Wikipedia
  6. שוקולד, ויקיפדיה
  7. Callebaut, Choosing the right chocolate for the right application (fluidity)
  8. Callebaut, Tempering chocolate with Callets
  9. ת״י 650 חלק 4, מוצרי קקאו: שוקולד ומוצרי שוקולד, מכון התקנים הישראלי