דלג לתוכן

מינימום הזמנה בסיטונאות מזון: איך מחשבים אם משתלם

כמעט כל ספק שמוכר לעסקים מציב תנאי כלשהו לגודל ההזמנה. לפעמים זה סכום בשקלים, לפעמים מספר קרטונים, לפעמים סף שמעליו המשלוח לא עולה כסף. בעל חנות או קונדיטוריה קטנה פוגש את התנאי הזה בכל הזמנה, ובדרך כלל מחליט לפי תחושה: מוסיף עוד שק, עוד דלי, ועובר את הסף. לפעמים זו החלטה נכונה. לפעמים הסחורה העודפת יושבת חודשים, תופסת מקום ומתקרבת לתפוגה. המדריך הזה מסביר איך לחשב את זה במקום לנחש. הוא נותן לכם שלושה כלים: חישוב של עלות החזקת מלאי, מודל פשוט של כמות הזמנה כלכלית, וטבלה שעוזרת להחליט מה לעשות כשההזמנה שלכם קטנה מהסף. המטרה היא לא לעבור את המינימום בכל מחיר, אלא לדעת מתי זה שווה את זה.

למה ספקים קובעים מינימום הזמנה

לכל הזמנה יש עלות קבועה אצל הספק, בלי קשר לגודל שלה. מישהו צריך לקלוט את ההזמנה, ללקט את הפריטים מהמדפים, לארוז, להוציא חשבונית, לתאם משלוח ולטפל בתשלום. הזמנה של 300 ש"ח ו-3,000 ש"ח דורשות כמעט אותה עבודה, אבל הראשונה מכניסה פי עשרה פחות. מינימום הזמנה סיטונאות נועד לוודא שכל הזמנה מכסה את העלות הקבועה הזאת ומשאירה משהו לספק.

יש גם סיבה שנוגעת להגדרה של סיטונאות עצמה. לפי ויקיפדיה, סיטונאים פועלים מול לקוחות עסקיים, בדרך כלל בהיקף סחר גדול. ספק שמוכר לעסקים בנוי לזרימה של הזמנות בגודל מסוים, והמינימום הוא הדרך שלו לשמור על הזרימה הזאת. ספק שמוכר גם לעסקים וגם לצרכנים לפעמים משתמש במינימום כדי להפריד בין הערוצים.

מהצד שלכם, חשוב להבין שהמינימום הוא לא עונש ולא מחסום. הוא משקף עלות אמיתית. השאלה שלכם היא לא איך לעקוף אותו, אלא איך לבנות את ההזמנות כך שהן עוברות אותו מתוך הצורך האמיתי שלכם, בלי להכניס סחורה שלא תימכר. לפעמים התשובה היא להזמין פחות פעמים ויותר בכל פעם. לפעמים היא לחבר מוצרים מכמה קטגוריות לאותה הזמנה. ולפעמים היא לעבוד עם ספק אחר למוצרים מסוימים.

כדאי גם לדעת שהמינימום לא תמיד כתוב. יש ספקים שמציינים אותו בבירור באתר, ויש שמגלים אותו רק כשמנסים לסגור הזמנה, או כשמתקשרים. לכן אחת השאלות הראשונות לכל ספק חדש היא אם יש מינימום, ואיך הוא מוגדר. התשובה משפיעה על כל התכנון שלכם.

שלושה סוגי מינימום: שקלים, קרטונים ומשקל

לא כל מינימום נמדד באותה יחידה, וההבדל משנה את החישוב. הסוג הנפוץ הוא סף הזמנה בשקלים: ההזמנה צריכה להגיע לסכום מסוים. זה הסוג הגמיש ביותר בשבילכם, כי אפשר להגיע אליו בכל שילוב של מוצרים. אם אתם צריכים שוקולד, אבקת סוכר וממרח, אפשר לשלב את כולם באותה הזמנה ולעבור את הסף יחד.

הסוג השני הוא מינימום בקרטונים או ביחידות: למשל, מוצר מסוים נמכר רק בקרטון של 12 יחידות. זה מינימום לכל מוצר בנפרד, והוא פחות גמיש. אם אתם מוכרים 3 יחידות בחודש ממוצר שנמכר בקרטון של 12, אתם קונים מלאי לארבעה חודשים בכל פעם. זה בסדר אם המוצר מחזיק, ובעייתי אם לא.

הסוג השלישי הוא מינימום במשקל, שנפוץ בחומרי גלם: שוקולד בשקים של 10 או 15 ק"ג, אבקות בשקים גדולים, ממרחים בדליים. כאן היחידה עצמה היא המינימום. שק של 15 ק"ג שוקולד הוא 15 ק"ג, גם אם אתם צריכים 5. היתרון הוא שהמחיר לק"ג בשק גדול בדרך כלל נמוך יותר מאשר באריזה קטנה, אבל את ההשוואה הזאת צריך לעשות מוצר מול מוצר, ולא להניח אותה מראש.

ההבחנה חשובה כי כל סוג דורש חישוב אחר. בסף בשקלים, שואלים איזה מוצר כדאי להוסיף כדי לעבור את הסף. במינימום לפי מוצר, שואלים אם הכמות תימכר לפני התפוגה. במינימום במשקל, שואלים מה המחיר לק"ג לעומת אריזה קטנה יותר, וכמה זמן השק יספיק לכם. בפועל, הזמנה אחת יכולה לכלול את שלושת הסוגים יחד, ולכן כדאי לבנות את הרשימה פריט אחרי פריט, ולא לפי תחושה כללית.

העלות שלא רואים בחשבונית: עלות החזקת מלאי

כשמוסיפים סחורה להזמנה כדי לעבור סף, רואים את החיסכון מיד: אין דמי משלוח, או שהמחיר לק"ג ירד. את העלות לא רואים, כי היא מתפזרת על פני חודשים. זו עלות החזקת מלאי, והיא אמיתית כמו כל הוצאה אחרת.

המודל הקלאסי של ניהול מלאי, כפי שמתואר בוויקיפדיה בערך על כמות הזמנה כלכלית, מונה את מרכיבי עלות ההחזקה: עלות ההון, מקום אחסון, קירור, ביטוח ועלות ההזדמנות של הכסף שנתקע. הערך מציין שמבטאים אותה לפעמים כאחוז ממחיר הקנייה של הפריט לשנה. בחנות קטנה, המרכיבים העיקריים הם שלושה: הכסף שיצא ולא חזר, המקום שהסחורה תופסת, והסיכון שחלק ממנה יתקלקל או יפוג.

אין מספר אחד נכון לעלות ההחזקה. היא תלויה בעסק. חנות עם מחסן גדול וזול משלמת מעט על מקום. חנות קטנה במרכז עיר משלמת הרבה על כל מטר. עסק שיש לו כסף פנוי בבנק מפסיד מעט על כסף שנתקע במלאי. עסק שעובד עם מסגרת אשראי משלם ריבית על כל שקל. לכן כדאי לקבוע לעצמכם אחוז הנחה סביר ולהשתמש בו בעקביות.

בדוגמאות במדריך הזה נניח שעלות ההחזקה היא 20% בשנה ממחיר הקנייה. זו הנחה לצורך החישוב בלבד, ולא נתון שוק. אם העלות אצלכם שונה, החליפו את המספר, והחישוב יעבוד באותה דרך. מה שחשוב הוא לא לשים אפס. מי שמחשב עלות החזקה של אפס יגיע תמיד למסקנה שכדאי לקנות כמה שיותר, וזו המסקנה שממלאת מחסנים בסחורה פגה.

איך מגיעים לאחוז שמתאים לכם? אפשר להתחיל משלושה רכיבים. הראשון הוא הריבית שאתם משלמים על מסגרת האשראי, או הריבית שהייתם מקבלים על כסף פנוי. השני הוא חלק מהשכירות שמתאים לשטח שהמלאי תופס. השלישי הוא אחוז הסחורה שנזרק בשנה בגלל תפוגה או נזק, לפי הניסיון שלכם. סכמו את שלושתם, ותקבלו אחוז שנתי שמבוסס על העסק שלכם ולא על ממוצע כללי. גם אם המספר לא מדויק, הוא טוב יותר מאפס.

כמות הזמנה כלכלית בגרסה של חנות קטנה

מודל כמות הזמנה כלכלית, EOQ, פותח לפי ויקיפדיה ב-1913. הוא מחפש את גודל ההזמנה שבו הסכום של שתי עלויות הוא הקטן ביותר: העלות הקבועה של כל הזמנה, ועלות ההחזקה של המלאי. כשמזמינים הרבה פעמים בכמויות קטנות, משלמים הרבה עלויות הזמנה. כשמזמינים מעט פעמים בכמויות גדולות, משלמים הרבה עלויות החזקה. באמצע יש נקודה שבה הסכום הכי נמוך.

הנוסחה משתמשת בשלושה נתונים: הביקוש השנתי, העלות הקבועה לכל הזמנה, ועלות ההחזקה השנתית ליחידה. הכמות הכלכלית היא השורש של שתיים כפול הביקוש כפול עלות ההזמנה, חלקי עלות ההחזקה. נראה את זה על דוגמה. נניח שקונדיטוריה משתמשת ב-20 ק"ג שוקולד בחודש, כלומר 240 ק"ג בשנה. נניח שכל הזמנה עולה לה 60 ש"ח, בין דמי משלוח לזמן של מי שמזמין ומקבל. ונניח שהשוקולד עולה 17 ש"ח לק"ג, ועלות ההחזקה היא 20% בשנה, כלומר 3.4 ש"ח לק"ג לשנה.

2 כפול 240 כפול 60 שווה 28,800.

28,800 חלקי 3.4 שווה בערך 8,471, והשורש של 8,471 הוא בערך 92 ק"ג.

לפי המודל, הכמות הכלכלית היא בערך 92 ק"ג בהזמנה, כלומר הזמנה כל ארבעה וחצי חודשים בערך. כאן בדיוק צריך לעצור. הנוסחה לא יודעת כלום על שוקולד. היא לא יודעת שבקיץ קשה לשמור אותו, ולא יודעת מה תאריך התפוגה. ויקיפדיה עצמה מציינת שהמודל מניח ביקוש קבוע, ושגורמים כמו תעריפי הובלה והנחות כמות משפיעים על היישום בפועל. לכן התוצאה היא נקודת התחלה ולא החלטה.

מה עושים עם התוצאה? משווים אותה לשתי מגבלות. הראשונה היא הזמן עד התפוגה: אם 92 ק"ג יחזיקו אצלכם ארבעה וחצי חודשים, ולשוקולד שמגיע נשארו פחות מזה, הכמות גדולה מדי. השנייה היא האחסון: אם אין לכם מקום קריר שמחזיק 92 ק"ג לאורך הקיץ, הכמות גדולה מדי. במקרה כזה בוחרים כמות קטנה יותר, למשל 40 או 60 ק"ג, ומקבלים שהעלות הכוללת תהיה מעט גבוהה מהמינימום התיאורטי. היתרון של המודל הוא שהוא מראה לכם כמה זה עולה: ההפרש בין הכמות האידיאלית לכמות שאתם בוחרים הוא בדרך כלל קטן, כי עקומת העלות שטוחה סביב הנקודה הכלכלית.

שימו לב גם לאיך מודדים את עלות ההזמנה. היא לא רק דמי המשלוח. היא כוללת את הזמן שלכם: לבנות את ההזמנה, לקבל את הסחורה, לספור, לסדר ולבדוק את החשבונית. אם כל הזמנה לוקחת לכם שעה, זו עלות אמיתית, גם אם אף אחד לא שולח עליה חשבון.

חישוב מלא: האם להגדיל הזמנה כדי לעבור את הסף

נעבור למקרה שקורה כל שבוע. נניח שספק מציב סף הזמנה בשקלים של 1,500 ש"ח לקבלת משלוח בלי תשלום, ומתחת לסף גובה 50 ש"ח דמי משלוח. אתם צריכים עכשיו סחורה ב-1,100 ש"ח. חסרים 400 ש"ח. יש לכם שלוש אפשרויות: לשלם את דמי המשלוח, להוסיף סחורה שתצטרכו בחודש הבא, או לחכות ולהזמין מאוחר יותר.

נחשב את האפשרות השנייה. הסחורה שתוסיפו תשב אצלכם חודש נוסף. עם הנחת עלות החזקה של 20% בשנה:

לדוגמה, 400 כפול 0.2 חלקי 12 שווה 6.67 ש"ח לחודש.

כלומר, הוספת סחורה של 400 ש"ח שתימכר בתוך חודש עולה לכם כ-6.67 ש"ח, וחוסכת 50 ש"ח. זו החלטה ברורה. אבל אם הסחורה שתוסיפו תימכר רק בעוד חצי שנה, העלות היא פי שישה, כ-40 ש"ח, והפער מצטמצם. ואם חלק ממנה יפוג לפני שיימכר, ההפסד על החלק הזה הוא מלא.

אפשרות מה זה עולה מתי זה נכון
לשלם דמי משלוח 50 ש"ח (בדוגמה) כשאין מוצר שיימכר מהר להוסיף
להוסיף סחורה שנמכרת בחודש כ-6.67 ש"ח עלות החזקה כשיש מוצר עם קצב מכירה יציב
להוסיף סחורה שנמכרת בחצי שנה כ-40 ש"ח ועוד סיכון תפוגה כמעט אף פעם, אלא אם המוצר מחזיק זמן רב
לחכות ולאחד הזמנות מדף ריק בינתיים כשהמלאי הקיים מספיק לעוד שבוע

הכלל שעולה מהטבלה פשוט: הוסיפו רק סחורה שתימכר מהר, ורק מוצרים שהיו נכנסים להזמנה הבאה ממילא. מוצר חדש שאתם לא בטוחים בו, או מוצר שנמכר לאט, הוא לא הדרך לעבור סף.

כדאי להכין מראש רשימה קצרה של מוצרים "ממלאי סף": מוצרים שנמכרים אצלכם בקצב יציב, שמחזיקים זמן רב ושלא תופסים הרבה מקום. בחנות מוצרי אפייה אלה יכולים להיות, למשל, קורנפלור, אבקת סוכר או צבעי מאכל, בהתאם למה שנמכר אצלכם בפועל. כשההזמנה נעצרת מתחת לסף, אתם לא מחפשים מה להוסיף, אלא פונים לרשימה. כך ההחלטה לוקחת דקה ולא נעשית בלחץ.

תאריך תפוגה ומלאי: המגבלה שהנוסחה לא רואה

כל חישוב של מחיר לק"ג ושל עלות החזקה מניח שהסחורה תימכר בסוף. במוצרי מזון זה לא מובטח. תאריך תפוגה ומלאי הם שני צדדים של אותה החלטה: כמה אתם קונים קובע כמה זמן הסחורה תשב, וכמה זמן היא יכולה לשבת קובע כמה מותר לכם לקנות.

הכלל המעשי הוא לחשב כמה זמן לוקח לגמור את הכמות, ולהשוות לזמן שנשאר עד התפוגה ביום שהסחורה מגיעה. לא לתאריך שהיצרן כתב כשארז, אלא למה שנשאר בפועל. שק שוקולד עם שנה לתפוגה ששימש חצי שנה במחסן של הספק מגיע אליכם עם חצי שנה. לכן שווה לשאול את הספק לפני הזמנה גדולה: כמה זמן נשאר עד התפוגה במלאי הנוכחי.

גם לפני התפוגה, יש מוצרים שאיכותם יורדת עם הזמן ועם תנאי האחסון. יצרנית השוקולד Callebaut ממליצה לאחסן שוקולד בטמפרטורה של 12 עד 18 מעלות, ומזהירה שבטמפרטורה גבוהה יותר הוא מתרכך ומאבד ברק. היא גם ממליצה לא לאחסן מוצרי קונדיטוריה במקרר, בגלל הלחות. אם אין לכם מקום שמחזיק את הטווח הזה בקיץ, כמות גדולה של שוקולד שנקנתה באביב עלולה להגיע לאוגוסט במצב פחות טוב.

השילוב של שני הדברים, תפוגה ואיכות, הוא הסיבה שבמוצרי אפייה לא כדאי לרדוף אחרי המחיר הנמוך ביותר לק"ג. נניח שאתם קונים שק ב-400 ש"ח במקום שני שקים קטנים ב-420 ש"ח. חסכתם 20 ש"ח. אם 10% מהשק הגדול לא נמכר, הפסדתם 40 ש"ח. בסך הכול, העסקה ה"משתלמת" עלתה לכם 20 ש"ח יותר. החשבון הזה פשוט, אבל רוב בעלי העסקים לא עושים אותו כי ההפסד מופיע חודשים אחרי החיסכון.

לכן כדאי לנהל רישום פשוט של מה שנזרק: שם המוצר, הכמות והסיבה. אחרי כמה חודשים הרישום מראה לכם אילו מוצרים לא כדאי לקנות בכמות, גם כשהמחיר מפתה.

המקום על המדף ובמחסן הוא כסף

חנות קטנה נוטה לחשוב על המחסן כמקום שכבר יש לה, ולכן כחינם. זה לא מדויק. כל מטר במחסן או מאחורי הדלפק הוא מטר ששילמתם עליו בשכירות, ושיכול היה להחזיק משהו אחר. כשהמחסן מלא בסחורה שהוזמנה כדי לעבור מינימום, אין מקום לסחורה של העונה הבאה, או למוצר חדש שלקוחות מבקשים.

יש גם עלות של סדר. מחסן צפוף קשה לנהל. קשה לראות מה נמצא מאחור, קשה לעבוד לפי הכלל של ראשון נכנס ראשון יוצא, וסחורה ישנה נשארת בתחתית בזמן שהחדשה נמכרת. כך נוצרים המקרים שבהם מוצאים שק אבקה שפג לפני שלושה חודשים מאחורי ערימה של שקים חדשים.

כדאי לעשות תרגיל פשוט פעם ברבעון: לעבור על המחסן ולסמן כל פריט שנמצא שם יותר מחודשיים. לכל פריט כזה, בדקו אם הוא נכנס כדי לעבור סף הזמנה. אם כן, זה סימן שהחישוב שלכם לא כולל את עלות המקום. אם רוב הפריטים הוותיקים הם מוצרים שהוספתם להזמנות כדי לעבור מינימום, כדאי לשנות את הגישה: להזמין פחות פעמים, לחבר מוצרים אחרים, או לשלם לפעמים את דמי המשלוח.

המקום גם משפיע על הבטיחות של הסחורה. שקים שנערמים גבוה נקרעים, דליים שנדחקים לפינה חמה מתחממים, וקרטונים ליד הדלת האחורית סופגים לחות. כל אלה הם עלויות שלא רואים בחשבונית.

תזרים: מתי יוצא הכסף ומתי הוא חוזר

מלאי הוא כסף שיצא מהעסק ועוד לא חזר. לכן כל החלטה על גודל הזמנה היא גם החלטה על תזרים. הדבר הראשון שקובע את התזרים הוא מתי אתם משלמים לספק. חוק מוסר תשלומים לספקים קובע שעסק ישלם לספק לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון, אלא אם הצדדים הסכימו על מועד אחר. בפועל, יש ספקי מזון שעובדים עם תשלום מראש או במועד האספקה, במיוחד מול לקוח חדש.

כשמשלמים באספקה, כל ק"ג עודף הוא כסף שיצא באותו יום. אם הסחורה נמכרת בתוך שבועיים, זה לא נורא. אם היא נמכרת בתוך ארבעה חודשים, הכסף הזה לא זמין לכם כל התקופה, בדיוק בזמן שאולי תצטרכו אותו לסחורה של חג או לתשלום שכירות.

המע"מ מוסיף שכבה. עוסק מורשה משלם מע"מ לספק ביום התשלום, ומקזז אותו רק בדוח התקופתי הבא, כפי שמסביר כל-זכות. כלומר, 18% מערך הסחורה יוצאים מהקופה ונמצאים בדרך עד הדיווח. עוסק פטור לא מקזז בכלל, ולכן בשבילו המע"מ הוא חלק מהעלות. בשני המקרים, הזמנה גדולה יותר מושכת יותר כסף מהקופה.

הדרך לנהל את זה היא לחשב את ההזמנה לא רק לפי מחיר, אלא לפי כמה ימים לוקח לסחורה להפוך בחזרה לכסף. מוצר שנמכר בשבוע יכול להיכנס בכמות. מוצר שנמכר ברבעון, עדיף בכמות קטנה, גם אם המחיר שלו לק"ג קצת גבוה יותר.

תרגיל שימושי הוא לחלק את המלאי לשלוש קבוצות לפי מהירות: מוצרים שנגמרים בתוך שבועיים, מוצרים שנגמרים בתוך חודשיים, ומוצרים שיושבים יותר. את הקבוצה הראשונה אפשר לקנות בכמויות ולנצל ספים. את השנייה קונים בזהירות. את השלישית קונים בכמות הקטנה ביותר שאפשר, גם במחיר גבוה יותר, או שוקלים אם בכלל להחזיק אותה. החלוקה הזאת לוקחת שעה, והיא מסדרת את כל ההחלטות על מינימום לחודשים קדימה.

הזמנה משותפת עם עסק אחר: מתי זה עובד

כשהסף גבוה והצורך שלכם קטן, רעיון שעולה הרבה הוא הזמנה משותפת עם עסק אחר. שתי חנויות שכנות, או חנות וקונדיטוריה, מאחדות הזמנה, עוברות את הסף ומחלקות את הסחורה. זה יכול לעבוד, אבל רק אם סוגרים מראש כמה דברים שנשמעים קטנים עד שהם הופכים לבעיה.

הדבר הראשון הוא החשבונית. ספק מוציא חשבונית אחת על שם אחד. לפי כל-זכות, עוסק מורשה מקזז מס תשומות רק על חשבוניות שהוצאו על שמו כדין. אם החשבונית יוצאת על שם העסק השני, אתם לא יכולים לקזז את המע"מ על החלק שלכם. לכן עדיף לבקש מהספק שתי חשבוניות, או לשאול אם הוא מאפשר שתי הזמנות שנשלחות יחד. אם הוא לא מאפשר, צריך לחשב את זה כהפסד של המע"מ.

הדבר השני הוא האחריות. מי מקבל את הסחורה, מי סופר אותה, ומה קורה אם שק הגיע קרוע. מי מתקשר לספק ומי מקבל את הזיכוי. הדבר השלישי הוא הכסף: מי משלם לספק ומתי העסק השני מחזיר.

הזמנה משותפת עם עסק אחר עובדת הכי טוב כשהשותף הוא עסק שאתם סומכים עליו, שהמרחק ביניכם קצר, ושההזמנות שלכם דומות בתדירות. היא עובדת פחות טוב כשאחד מזמין כל שבוע והשני פעם בחודש, או כשכל אחד צריך סחורה אחרת בזמנים אחרים.

אם אתם מחליטים לנסות, התחילו מהזמנה אחת קטנה ובדקו איך היא עוברת: כמה זמן לקח לחלק, האם החשבוניות הסתדרו, והאם שני הצדדים מרוצים. רק אחרי שזה עבד פעם או פעמיים, כדאי להפוך את זה להרגל. והכי חשוב: שמרו את ההסכמה בכתב, גם אם השותף הוא חבר.

מה לשאול את הספק לפני שמסכימים למינימום

לפני שבונים הזמנה סביב מינימום, כדאי לדעת בדיוק מה הוא אומר. הרבה אי הבנות נובעות מהגדרה לא ברורה. הנה השאלות שכדאי לשאול כל ספק, רצוי בכתב:

  • האם המינימום נמדד בשקלים, בקרטונים או במשקל, והאם הוא חל על כל ההזמנה או על כל מוצר.
  • האם הסף מחושב לפני מע"מ או אחריו.
  • מה קורה מתחת לסף: אי אפשר להזמין, או שמשלמים דמי משלוח, וכמה.
  • האם הסף שונה לפי אזור או לפי סוג משלוח.
  • האם אפשר לאסוף בעצמכם הזמנה קטנה מהסף.
  • כמה זמן נשאר עד התפוגה במלאי הנוכחי של המוצרים הגדולים.
  • האם אפשר לפצל הזמנה לשתי חשבוניות.
  • מתי התשלום, ומה המדיניות על פריט חסר או פגום.

כשהתשובות מגיעות, העבירו אותן לטבלה אחת לכל הספקים שאתם עובדים איתם: שם הספק, סוג המינימום, הסכום או הכמות, האם לפני או אחרי מע"מ, מה קורה מתחת לסף, ומתי התשלום. טבלה כזאת מאפשרת לכם לראות במבט אחד איזו הזמנה כדאי לרכז אצל מי. היא גם עוזרת כשעובד אחר מזמין במקומכם, כי הכללים כתובים ולא נמצאים רק בראש של מי שמכיר את הספק.

עם התשובות האלה אפשר לבנות את החישוב מהסעיפים הקודמים. בלי התשובות, כל חישוב הוא ניחוש. שימו לב במיוחד לשאלה על מע"מ: הבדל של 18% בהגדרת הסף יכול לקבוע אם הזמנה של 1,300 ש"ח עוברת את הסף או לא. ההשוואה בין ספקים ברמת התנאים הכלליים מופיעה במדריך על מה לבדוק אצל סיטונאי מוצרי אפייה.

טעויות שחוזרות בחישוב מינימום ההזמנה

כמה טעויות חוזרות אצל עסקים קטנים שמתמודדים עם מינימום. הראשונה היא לחשב רק את דמי המשלוח. רואים שהמשלוח עולה 50 ש"ח ומוסיפים סחורה של 400 ש"ח כדי לחסוך אותו, בלי לשאול מתי הסחורה הזאת תימכר. אם היא תימכר בעוד חודש, זו החלטה טובה. אם היא תישאר חצי שנה, לא בטוח.

הטעות השנייה היא לחשב לפי חודש טוב. בעל חנות רואה שבחודש של חג מכר 30 יחידות, ומזמין לפי הקצב הזה. בחודש הבא הוא מוכר 10. הכמות הנכונה נקבעת לפי ממוצע, עם התאמה לעונה, ולא לפי השיא.

הטעות השלישית היא לשכוח את התפוגה. מחיר לק"ג נמוך על שק גדול נראה מצוין על הנייר, עד שמגלים שרבע מהשק פג. הטעות הרביעית היא לא לספור את המקום. המחסן מתמלא, והסחורה שבאמת צריך אין לה איפה לעמוד.

הטעות החמישית היא לא לחזור לחישוב. תנאים של ספקים משתנים, מחירים משתנים, וקצב המכירה שלכם משתנה. חישוב שנעשה לפני שנה כבר לא מתאים. כדאי לעבור על התנאים והכמויות פעם ברבעון, ולבדוק אם ההנחות עדיין נכונות. על ההשפעה של סף משלוח על ההחלטה הרחבנו במדריך על סף משלוח חינם לעסקים, ועל האפשרות לאסוף בעצמכם במדריך על איסוף עצמי ממחסן מול משלוח.

איך לבנות הזמנה מול בלאנקו

אצל בלאנקו מחירי החנות לבית כוללים מע"מ, והמחיר לחנויות מוצג בחשבון לחנות, שאפשר לבקש לפתוח מול בלאנקו. זה מאפשר לבנות את החישובים מהמדריך הזה עוד לפני שיחה. אפשר להכניס את המחירים לטבלה, לחלק כל מחיר במשקל האריזה ולקבל מחיר לק"ג, ולחלק ב-1.18 כדי לקבל מחיר לפני מע"מ אם אתם עוסק מורשה.

לדוגמה, אם שק שוקולד של 10 ק"ג עולה 430 ש"ח, 430 חלקי 10 שווה 43 ש"ח לק"ג. עם המספר הזה, ועם קצב השימוש שלכם, אפשר לחשב כמה זמן יחזיק שק אחד, ולבדוק אם זה מתאים לתנאי האחסון שיש לכם בקיץ.

בבלאנקו התשלום הוא במועד האספקה. לכן החישוב של תזרים מהסעיף הקודם רלוונטי. בחנות לבית אין מינימום הזמנה, ואת תנאי המשלוח שלה בודקים בעמוד המשלוחים. מה שלא כתוב שם, ובכלל זה אם יש מינימום הזמנה ואיך הוא מוגדר, כדאי לשאול ישירות לפני ההזמנה הראשונה.

עסק שרוצה לעבוד באופן קבוע יכול לבקש לפתוח חשבון לחנות מול בלאנקו, דרך הקטלוג לחנויות. בזמן שאתם מחכים לתשובה, אפשר כבר לבנות את הטבלה: רשימת המוצרים שלכם, המחיר באתר, המשקל, המחיר לק"ג, וקצב השימוש החודשי. כשתדעו את התנאים, תצטרכו רק להוסיף עמודה אחת ולבדוק מה משתנה. אם אתם קונדיטוריה, העמוד לקונדיטוריות מרכז את הקטגוריות שרלוונטיות לכם, ואם אתם מכולת עם מדף אפייה, העמוד למכולות.

שאלות נפוצות

מה זה מינימום הזמנה בסיטונאות?

מינימום הזמנה הוא הכמות או הסכום הקטנים ביותר שספק מוכן לספק בהזמנה אחת. הוא יכול להימדד בשקלים, במספר קרטונים, במשקל או ביחידות של מוצר מסוים. הספק קובע אותו כדי לכסות את העלות הקבועה של כל הזמנה: ליקוט, אריזה, חשבונית והובלה. לכם הוא קובע כמה סחורה נכנסת בבת אחת.

איך יודעים אם כדאי להגדיל הזמנה כדי לעבור את המינימום?

משווים שני מספרים. הראשון הוא מה שאתם חוסכים כשאתם עוברים את הסף, למשל דמי משלוח או הזמנה נוספת. השני הוא העלות של הסחורה העודפת: הכסף שנתקע בה, המקום שהיא תופסת והסיכון שתתקרב לתפוגה. אם החיסכון גדול יותר והסחורה תימכר בזמן, ההגדלה משתלמת.

מה זו עלות החזקת מלאי?

זו העלות של להחזיק סחורה שעוד לא נמכרה. היא כוללת את הכסף שנתקע במלאי ולא עובד במקום אחר, את המקום במחסן או על המדף, ביטוח, קירור אם צריך, ופחת של סחורה שמתקלקלת או פגה. בספרות של ניהול מלאי מבטאים אותה לפעמים כאחוז שנתי ממחיר הקנייה של הפריט.

מה זו כמות הזמנה כלכלית?

כמות הזמנה כלכלית, EOQ, היא מודל ותיק לניהול מלאי שמחפש את גודל ההזמנה שבו סכום עלויות ההזמנה ועלויות ההחזקה הוא הקטן ביותר. המודל מניח ביקוש קבוע ועלות קבועה לכל הזמנה. בחנות מוצרי אפייה הוא נותן כיוון טוב, אבל צריך לבדוק אותו מול תאריכי תפוגה ומול המקום שיש לכם בפועל.

האם עדיף ספק עם מינימום גבוה ומחיר נמוך או להפך?

זה תלוי בקצב המכירה שלכם. עסק שמוכר מוצר מהר ירוויח ממחיר נמוך גם עם מינימום גבוה, כי הסחורה לא יושבת. עסק שמוכר לאט עלול להפסיד על אותה עסקה, כי חלק מהסחורה יתקרב לתפוגה. לכן מחשבים לכל מוצר בנפרד, לפי קצב המכירה האמיתי שלו.

אפשר לעשות הזמנה משותפת עם עסק אחר כדי לעבור מינימום?

אפשר, אבל צריך לסגור מראש כמה דברים. על שם מי תצא החשבונית, מי משלם לספק ומתי, איפה הסחורה נפרקת ומי מחלק אותה, ומה קורה אם פריט חסר או פגום. בלי הסכמה כתובה, הזמנה משותפת יכולה לחסוך דמי משלוח ולעלות בוויכוח. חשוב גם לזכור שמע"מ מקזזים רק לפי חשבונית על שם העסק.

מינימום הזמנה נמדד לפני מע"מ או אחריו?

זה משתנה מספק לספק, ולכן כדאי לשאול. הבדל של 18% יכול לקבוע אם הזמנה עוברת את הסף או לא. אם הספק מציג מחירים כולל מע"מ והסף מוגדר לפני מע"מ, ההזמנה צריכה להיות גדולה יותר ממה שנראה בעגלה. בקשו מהספק לכתוב את ההגדרה המדויקת.

מה עושים עם מוצר שקונים מעט ממנו אבל הספק מוכר רק בכמות גדולה?

יש כמה אפשרויות. אפשר לקנות אותו מספק אחר באריזה קטנה יותר, גם במחיר גבוה יותר לק"ג. אפשר לחלק את הכמות עם עסק אחר. ואפשר לבדוק אם המוצר מחזיק מספיק זמן כדי לגמור אותו לפני התפוגה. אם לא, המחיר הנמוך לק"ג הוא אשליה, כי חלק מהכמות תיזרק.

איך תאריך התפוגה משפיע על החישוב?

תאריך התפוגה הוא תקרה קשיחה. לא משנה כמה משתלם לקנות בכמות, אם לא תספיקו למכור או להשתמש בסחורה לפני התפוגה, החלק שנשאר הוא הפסד מלא. לכן מחשבים כמה זמן תיקח הכמות להיגמר לפי קצב אמיתי, ומשאירים מרווח לחודשים חלשים. בשוקולד ובממרחים כדאי להוסיף גם את עונת החום לחישוב.

האם תשלום במועד האספקה משנה את החישוב?

כן. כשמשלמים באספקה, הכסף יוצא ביום שהסחורה נכנסת, וכל ק"ג עודף הוא כסף שיצא מוקדם. כשיש אשראי של שוטף פלוס, הכסף יוצא מאוחר יותר ואפשר למכור חלק מהסחורה לפני התשלום. לכן בתשלום באספקה כדאי להיות זהירים יותר עם הגדלת הזמנות, במיוחד לפני חודשים שקטים.

מה הטעות הנפוצה ביותר בחישוב מינימום הזמנה?

להסתכל רק על דמי המשלוח. הרבה בעלי עסקים מוסיפים סחורה כדי לחסוך משלוח, ולא מחשבים את המקום, את הכסף שנתקע ואת הסחורה שתתקרב לתפוגה. טעות שנייה היא לחשב לפי קצב מכירה בחודש טוב, ולא לפי הממוצע. שתי הטעויות מובילות למלאי עודף.

איפה בודקים את התנאים של בלאנקו?

מחירי החנות לבית כוללים מע"מ, המחיר לחנויות מוצג בחשבון לחנות, שאפשר לבקש לפתוח מול בלאנקו, והתשלום הוא במועד האספקה. עסק יכול לבקש לפתוח חשבון לחנות מול בלאנקו, דרך הקטלוג לחנויות. בחנות לבית אין מינימום הזמנה, ואת תנאי המשלוח שלה בודקים בעמוד המשלוחים. תנאים לחנויות, כמו כמויות וימי אספקה, כדאי לשאול ישירות לפני ההזמנה, ולבקש את התשובה בכתב.

מקורות

  1. Economic order quantity, Wikipedia
  2. סיטונאות, ויקיפדיה
  3. חוק מוסר תשלומים לספקים, תשע״ז-2017
  4. מס תשומות, כל-זכות
  5. Callebaut, Confectionery Shelf Life, Good Storage Practices