מה זה אריזה קבלנית של מזון, ולמי היא מתאימה
יש לכם מוצר, אבל אין לכם קו אריזה. אולי הגיעה מכולה של אבקה בשקים גדולים, אולי פיתחתם תערובת שאתם רוצים למכור בשם שלכם, ואולי אתם חנות שרוצה מוצר מדף משלה. בכל המקרים האלה עולה אותה שאלה: מי ימלא, יסגור ויכין את המוצר למדף. אריזה קבלנית של מזון היא התשובה הנפוצה. המדריך הזה מסביר מה השירות כולל ומה לא, מה החוק בישראל אומר על אריזה של מזון, מי אחראי לסימון על השקית, איך מחשבים עלות ליחידה, ולמי זה מתאים יותר או פחות. הוא נכתב לבעלי עסקים: יבואנים, מותגים קטנים, חנויות ורשתות. בסוף תמצאו רשימה של מה להביא לפגישה הראשונה במפעל ומה לשאול לפני שסוגרים.
אריזה קבלנית במשפט אחד, ומה היא לא
אריזה קבלנית היא שירות שבו מפעל אריזה ממלא ואורז עבורכם מוצר שאתם מביאים. המוצר שלכם, השם שלכם, והמפעל מספק את הציוד, את העובדים ואת הזמן. בוויקיפדיה האנגלית מוגדר contract packager, או co-packer, כחברה שאורזת מוצרים עבור הלקוחות שלה, במזון, בתרופות, במוצרי בית ובמוצרי תעשייה (Contract packager, Wikipedia). חשוב להבין גם מה השירות לא כולל. אריזה קבלנית במובן הצר היא לא ייצור של המוצר עצמו. אם אתם צריכים שמישהו יכין את התערובת, יאפה או יערבב לפי מתכון, זה ייצור קבלני, ולא כל מפעל אריזה עושה אותו. ויקיפדיה מעירה שהמונחים co-packer ו-contract manufacturer משמשים לפעמים זה במקום זה, ולכן כדאי לשאול כל מפעל מה בדיוק כלול ולא להסתמך על השם. גם לא כל מפעל אריזה מדפיס שקיות. יש מפעלים שממלאים ואורזים בלבד, ואז את השקית המודפסת מזמינים בנפרד. ולבסוף, אריזה קבלנית היא לא העברת אחריות. המוצר נשאר שלכם, והשם שעל השקית הוא שלכם. זה עיקרון שחוזר לאורך כל המדריך: המפעל עושה את העבודה הפיזית, ואתם מחזיקים בהחלטות על המוצר, על הסימון ועל השיווק. ההבחנה הזאת עוזרת גם כשמשווים הצעות. שני מפעלים שכותבים "אריזה" יכולים להתכוון לשירותים שונים מאוד, ורק רשימה כתובה של מה כלול מאפשרת להשוות. במדריך מילון המונחים של co-packing פירטנו את המונחים שתשמעו בשיחות האלה.
השלבים בעבודה עם מפעל אריזה
רוב העבודות של אריזה קבלנית עוברות את אותם שלבים, גם אם הפרטים שונים. השלב הראשון הוא פגישה. אתם מגיעים עם דוגמה של המוצר, עם השקית או מפרט שלה, ועם הכמות שאתם מתכננים. המפעל בודק אם המוצר מתאים לציוד שלו, כמה זמן תיקח העבודה, ומה צריך להכין. בבלאנקו הצעת המחיר ניתנת אחרי פגישה כזאת במפעל. השלב השני הוא הצעת מחיר ותיאום. כאן נסגרים המחיר, המועד, הכמות, סוג השקית, משקל המילוי וההסדר של הובלה. השלב השלישי הוא הגעת חומר הגלם. אתם, או הספק שלכם, מביאים את חומר הגלם למפעל. כדאי לתאם מראש את מועד ההגעה ואת צורת האריזה של חומר הגלם: שקים, דליים או מכלים גדולים. השלב הרביעי הוא אחסון עד המילוי. חומר הגלם עומד במפעל עד שמגיע תורו, ולכן חשוב לדעת איפה ובאיזה תנאים. השלב החמישי הוא המילוי והאריזה עצמם: שקילה, מילוי, סגירה, סימון אצווה אם סוכם, ואריזה בקרטונים. השלב השישי הוא איסוף. בבלאנקו הלקוח מביא את חומר הגלם ואוסף את המוצר הארוז. בכל שלב יש החלטה שמשפיעה על המחיר ועל התוצאה, ולכן כדאי לעבור על כולם כבר בפגישה הראשונה. מפעל שמסביר לכם את השלבים מראש, כולל מה יקרה אם משהו מתעכב, מקל עליכם לתכנן את הייבוא או את ההשקה סביב העבודה. אם אתם יבואנים, העמוד ליבואנים מסביר איך השלבים האלה נראים כשהסחורה מגיעה מחו"ל.
מה החוק בישראל אומר על אריזה של מזון
בעלי עסקים מופתעים לפעמים לגלות שבחוק הישראלי אריזה של מזון היא סוג של ייצור. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, מגדיר "ייצור" כפעילות מסוגים שמפורטים בשש פסקאות, בין אם היא נעשית למטרות מכירה ובין אם לא. פסקה (4) היא "אריזה של מזון", למעט צירוף של כמה אריזות של מוצרים שכבר סומנו ונארזו מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת (חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), נבו). פסקה (5) מוסיפה סימון מזון, ופסקה (6) מוסיפה אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת כשהן חלק בלתי נפרד מפעילות הייצור. מה זה אומר בפועל? ראשית, מי שאורז מזון, גם בלי לשנות אותו, עוסק בייצור לפי החוק. החוק עוסק ברישיון ייצור ובתנאיו בסעיף 21, ולכן שאלה סבירה לכל מפעל אריזה היא איזה רישיון ייצור יש לו ולאילו מוצרים. שנית, החריג של פסקה (4) צר. הוא חל על צירוף של אריזות שכבר סגורות ומסומנות, כמו מארז שמכניס כמה מוצרים ארוזים לקופסה אחת. מילוי של אבקה מתוך שק גדול לשקיות קטנות הוא לא צירוף כזה. שלישית, ייבוא הוא עניין נפרד. סעיף 51 בחוק עוסק בהחזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה. מפעל האריזה לא מחליף את הרישום שלכם כיבואנים. המדריך הזה לא מחליף ייעוץ משפטי או רגולטורי. הוא נותן לכם את השאלות הנכונות, כדי שתדעו מה לבדוק מול המפעל ומול יועץ.
הסימון על השקית: מה נדרש ומי מספק את התוכן
השקית שיוצאת למדף צריכה תווית, והתווית היא לא עניין עיצובי בלבד. צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) קובע בסעיף 2(א) שסימון של מוצר מזון ארוז מראש יהיה כמפורט בתקן ישראלי ת"י 1145 (צו הגנת הצרכן, נבו). סקירה של התקן באתר דרך המעבדה מונה בין הפריטים הנדרשים את שם המוצר ותכולתו, רשימת הרכיבים, טבלת ערכים תזונתיים, רשימת אלרגנים, תאריכים ופרטי היצרן או היבואן (דרך המעבדה). אותה סקירה מזכירה גם את הסימון התזונתי בצבעים שנכנס לתוקף בינואר 2020. מי מספק את התוכן של סימון המוצר? מי שמוכר את המוצר בשמו. מפעל שממלא ואורז לא ממציא את רשימת הרכיבים ואת הערכים התזונתיים. הוא מקבל אותם מכם, או מקבל שקית שכבר מודפסת עם התוכן. לכן לפני שמזמינים שקיות מודפסות בכמות גדולה, כדאי לבדוק את התווית מול התקן, רצוי עם יועץ סימון. תיקון של טעות אחרי הדפסה עולה הרבה יותר מבדיקה לפני. יש גם שאלות שקשורות לאריזה עצמה: איפה מודפס מספר האצווה ותאריך התפוגה, האם הם מודפסים בקו האריזה או מראש, ומה גודל השטח הפנוי בשקית להדפסה כזאת. את כל אלה מתאמים עם מפעל האריזה, כי הם תלויים בציוד שלו. על ההבדל בין מי שמדפיס את השקית לבין מי שממלא אותה כתבנו במדריך מי מדפיס ומי ממלא שקיות.
למי אריזה קבלנית מתאימה
אריזה קבלנית מתאימה לכמה סוגים של עסקים, מסיבות שונות. הראשון הוא יבואן עם סחורה בתפזורת. סחורה שמגיעה בשקים גדולים או במכלים לא יכולה לעלות למדף כמו שהיא, ומישהו צריך לחלק אותה לאריזות קמעונאיות. על התהליך הזה כתבנו מדריך מפורט על יבואן עם סחורה בתפזורת. השני הוא מותג קטן או חדש. מי שמתחיל עם כמויות קטנות לא רוצה להשקיע בציוד, בשטח ובעובדים לפני שהוא יודע שהמוצר נמכר. ויקיפדיה מציינת שמפעל האריזה נושא בעלויות ההון של מכונות האריזה ובעלויות העובדים בקו, וכך היצרן יכול להתמקד בליבת העסק שלו (Contract packager, Wikipedia). השלישי הוא חנות או רשת שרוצה מוצר מדף בשם שלה. מוצרים כאלה נקראים מותג פרטי, ובוויקיפדיה מוסבר שרוב מוצרי המותג הפרטי מיוצרים אצל צד שלישי ולא אצל הרשת עצמה (Private label, Wikipedia). הרביעי הוא עסק עם עונתיות. ויקיפדיה מזכירה שמפעלי אריזה יכולים להיות גמישים יותר בתזמון של עבודה דחופה, ושהם מתאימים לריצה מוגבלת לבדיקת שוק או למבצע. עסק שצריך כמות גדולה לפני חג ושקט בשאר השנה לא רוצה קו אריזה שעומד רוב הזמן. בכל המקרים האלה ההיגיון זהה: המוצר שלכם חשוב לכם, אבל האריזה היא לא הליבה של העסק, ואתם מעדיפים לשלם עליה לפי עבודה. ויקיפדיה, בערך על מיקור חוץ, מתארת את אותו רעיון בצורה כללית: ארגון מעביר לגורם חיצוני פעילויות שאינן בליבת העסק, ושומר אצלו את מה שמבדל אותו (מיקור חוץ, ויקיפדיה). אצל יבואן, הליבה היא בחירת הספקים בחו"ל והקשר עם החנויות. אצל מותג, הליבה היא המוצר והשיווק. המילוי בשקיות הוא עבודה חשובה, אבל היא לא מה שהלקוחות שלכם קונים.
מתי עדיף לארוז בעצמכם
אריזה קבלנית לא מתאימה לכל עסק, וכדאי לדעת מתי היא פחות משתלמת. המצב הראשון הוא נפח גבוה וקבוע. עסק שאורז את אותו מוצר כל יום, בכמויות גדולות, משלם למפעל חיצוני על כל יחידה, ובשלב מסוים ההשקעה בקו משלו מחזירה את עצמה. על החישוב הזה, כולל מתי כדאי לעבור, כתבנו במדריך לקנות מכונת אריזה או לעבוד עם מפעל אריזה. המצב השני הוא מוצר שדורש תנאים מיוחדים שהמפעל לא מספק, כמו קירור, הקפאה, מילוי נוזלי או אריזה באטמוספרה מבוקרת. אם המוצר שלכם לא מתאים לציוד של המפעל, אין טעם לנסות להתאים אותו בכוח. המצב השלישי הוא סודיות. ויקיפדיה, בערך על מיקור חוץ, מונה בין החסרונות את הסיכון לדליפת ידע ואת הקושי לפקח על האיכות (מיקור חוץ, ויקיפדיה). באריזה של מוצר מוכן הסיכון נמוך יחסית, כי המתכון כבר גמור, אבל אם התערובת שלכם היא הסוד של העסק, כדאי לחשוב מי רואה אותה. המצב הרביעי הוא לוח זמנים שאין בו מרווח. כשאתם תלויים במפעל חיצוני, אתם תלויים גם בלוח הזמנים שלו. עסק שצריך לארוז הזמנות בתוך שעות, כל יום, יתקשה לעבוד כך. גם כאן הפתרון הוא לא תמיד כן או לא. חלק מהעסקים אורזים בעצמם את המוצר הקבוע, ושולחים לאריזה קבלנית מוצרים עונתיים, מבצעים ומוצרים חדשים בבדיקה.
טבלה: מה נשאר אצלכם ומה עובר למפעל
אחת הדרכים הטובות להבין אריזה קבלנית היא לחלק את העבודה לשני טורים. הטבלה מתארת חלוקה אופיינית כשהמפעל ממלא ואורז בלבד, כמו בבלאנקו. אצל מפעלים אחרים החלוקה יכולה להיות שונה, ולכן כדאי לבנות טבלה כזאת לכל הצעה שאתם מקבלים.
| משימה | אצלכם | אצל מפעל האריזה |
|---|---|---|
| קניית חומר הגלם או ייבואו | כן | לא |
| הבאת חומר הגלם למפעל | כן | לא |
| עיצוב והדפסת השקית | כן, מול בית דפוס | לא, אם המפעל לא מדפיס |
| תוכן התווית לפי ת"י 1145 | כן | לא |
| אחסון חומר הגלם עד המילוי | לא | כן |
| שקילה, מילוי וסגירה | לא | כן |
| איסוף המוצר הארוז | כן | לא |
| שיווק ומכירה | כן | לא |
מה שעולה מהטבלה הוא שחלק גדול מהעבודה נשאר אצלכם. אריזה קבלנית חוסכת את הציוד, את העובדים ואת הזמן בקו, אבל לא את התכנון. מי שמגיע לפגישה בלי שקית, בלי תוכן תווית ובלי תוכנית הובלה, יגלה שהעבודה מתעכבת לא בגלל המפעל אלא בגלל מה שחסר בצד שלו. כשאתם משווים בין מפעלים, מלאו את הטבלה לכל אחד. מפעל שלוקח על עצמו יותר שורות יעלה יותר, אבל יחסוך לכם תיאום. מפעל שלוקח פחות שורות יעלה פחות, ותצטרכו לנהל את השאר בעצמכם.
עלות ליחידה: איך מחשבים ומשווים הצעות
הצעת מחיר לאריזה קבלנית נכתבת לרוב כמחיר ליחידה ארוזה, או כמחיר לעבודה כולה. כדי להשוות בין הצעות, ובעיקר כדי לדעת כמה המוצר שלכם באמת עולה, צריך לחשב עלות ליחידה שכוללת את כל הרכיבים. הרכיבים העיקריים הם חומר הגלם, השקית, האריזה עצמה, ההובלה לשני הכיוונים, והפחת. נניח שהזמנתם אריזה של 2,000 שקיות, ששקית ריקה מודפסת עולה לכם 1.2 ש"ח, והאריזה במפעל עולה סכום מסוים לשקית לפי ההצעה. רק רכיב השקיות לבד כבר נותן חשבון ברור:
לדוגמה, 2,000 כפול 1.2 שווה 2,400 ש"ח לשקיות בלבד.
לזה מוסיפים את מחיר האריזה לפי ההצעה, את ההובלה ואת חומר הגלם. את הסכום מחלקים במספר השקיות התקינות שיצאו, ולא במספר השקיות שהזמנתם. אם מתוך 2,000 שקיות נפסלו או נפגמו כמה עשרות, העלות ליחידה עולה. זו הסיבה לשאול כל מפעל מה הפחת המקובל אצלו, ומה קורה עם שקיות פגומות. גם משקל המילוי משפיע. אם השקית מסומנת במשקל מסוים, המילוי צריך לעמוד בו, ומילוי יתר קטן בכל שקית מצטבר לכמות גדולה של חומר גלם. על בחירת משקל המילוי כתבנו במדריך משקל מילוי לשקית לפי מוצר. חישוב כזה עוזר גם לתמחר את המוצר לחנויות, כי אתם יודעים מה העלות האמיתית לפני שאתם קובעים מחיר.
שקית דויפאק למוצר יבש: למה הפורמט הזה נפוץ
רוב העבודות של אריזה קבלנית במוצרים יבשים נעשות בשקיות גמישות, ואחד הפורמטים הנפוצים הוא שקית עומדת, שמוכרת גם בשם דויפאק. ויקיפדיה מתארת את השקית העומדת כאריזה גמישה שיכולה לעמוד זקופה על הבסיס שלה לתצוגה, לאחסון ולנוחות. השם דויפאק מגיע מחברת Thimonnier הצרפתית, שבראשה עמד Doyen, והוא קיצור של DOYen PACKaging (Stand-up pouch, Wikipedia). לפי אותו ערך, השקיות בנויות משכבות של סרטי פלסטיק, נייר, רדיד ועוד, ולעתים קרובות מוסיפים להן רוכסן לסגירה חוזרת או פיה למזיגה. יש שתי דרכים לייצר ולמלא אותן: שקיות מוכנות מראש שנשלחות למילוי במקום אחר, או מכונה שיוצרת, ממלאת וסוגרת את השקית ברצף. למה הפורמט מתאים למוצרים יבשים? הוא עומד על המדף ומציג את החזית, הוא חוסך מקום בהובלה לעומת צנצנות, והשכבות מאפשרות להגן על המוצר מלחות ומאור לפי הצורך. בבלאנקו אורזים מוצרים יבשים, אבקות ושוקולד בשקיות דויפאק. אם המוצר שלכם הוא אבקה, גרגרים, פיצוחים או סוכריות, סביר שהפורמט הזה יתאים לו. אם הוא נוזלי, שמנוני במיוחד או דורש קירור, צריך לבדוק פתרון אחר. על בחירת השקית עצמה, כולל רוכסן, חלון ושכבת אלומיניום, כתבנו במדריך על שקיות דויפאק למזון יבש.
עקיבות ואצוות: לדעת מאיזה שק יצאה כל שקית
כשמוצר יוצא לשוק, צריך לדעת להחזיר אותו אחורה. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) מגדיר עקיבות כיכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם לאורך שלבי הייצור, הייבוא והשיווק (נבו). באריזה קבלנית, העקיבות עוברת דרך המפעל. חומר הגלם מגיע באצוות, כל שק או מכל עם מספר משלו. המילוי יוצר אצווה חדשה של שקיות קטנות. הקשר בין שתי האצוות האלה הוא מה שמאפשר לכם, אם יש תלונה או בעיה, לדעת אילו שקיות מולאו מאיזה חומר גלם, ולאסוף רק אותן. בלי הקשר הזה, תלונה אחת יכולה לחייב איסוף של כל המלאי. לכן בפגישה עם מפעל האריזה שאלו איך הוא מתעד את הקשר בין אצוות הכניסה לאצוות היציאה, איפה מסומן מספר האצווה על השקית, והאם תקבלו רישום של כל עבודה. מכון התקנים הישראלי, בתיאור המבדק שלו ליבואנים במסלול "יבואן נאות", מזכיר עקיבות לצד הערכת ספקים, טיפול בתלונות והדברת מזיקים כחלק ממערכת בטיחות מזון שהיבואן צריך לקיים (מכון התקנים). גם אם אתם לא במסלול הזה, הרשימה הזאת נותנת מושג על מה בודקים. תיעוד טוב של אצוות הוא עבודה שקטה שלא רואים אותה, עד שהיא נדרשת. ברגע כזה ההבדל בין עסק שיודע לבין עסק שמנחש הוא ההבדל בין איסוף של קרטון אחד לאיסוף של משלוח שלם.
אחסון לפני המילוי ואחריו
בין הרגע שחומר הגלם יוצא מהמחסן שלכם לבין הרגע שהמוצר הארוז חוזר, הסחורה עומדת במקום של מישהו אחר. זה הזמן שבו הרבה בעיות נוצרות בלי שאף אחד שם לב. מוצרים יבשים רגישים ללחות, שוקולד רגיש לחום, ואבקות סופגות ריחות. לכן אחת השאלות החשובות מול מפעל אריזה היא איפה הסחורה עומדת, באילו תנאים, ולכמה זמן. בבלאנקו האחסון הוא בטמפרטורה מבוקרת ומתועדת. בכל מפעל שאתם בודקים, שאלו איך נמדדת הטמפרטורה, כל כמה זמן היא נרשמת, והאם תוכלו לקבל את הרישום לתקופה שבה הסחורה שלכם הייתה שם. ההגדרה של ייצור בחוק כוללת בפסקה (6) גם אחסנה בטמפרטורה מבוקרת, כשהיא חלק בלתי נפרד מפעילות הייצור (נבו). מעבר לאחסון במפעל, תכננו גם את מה שקורה אחרי האיסוף. מוצר ארוז בשקיות תופס יותר מקום מאותה כמות בשק גדול, בגלל הקרטונים והרווחים. אם המחסן שלכם מלא, כדאי לדעת את זה לפני שהמוצר מוכן. ועוד נקודה: תאמו את מועד האיסוף עם מועד הסיום. מוצר שמוכן ועומד במפעל יותר מהמתוכנן תופס מקום של לקוח אחר, ושאלו מראש אם יש לזה מחיר. אחסון נכון הוא גם שאלה של סדר. חומר גלם של כמה לקוחות עומד באותו מפעל, ולכן שאלו איך הסחורה שלכם מסומנת ומופרדת משל אחרים.
לוח זמנים: לעבוד אחורה מהיום שהמוצר צריך להיות בחנות
הטעות הנפוצה בעבודה עם מפעל אריזה היא להתחיל לתכנן כשחומר הגלם כבר הגיע. בפועל, יש כמה תהליכים שרצים במקביל, וכל אחד מהם יכול לעכב את כל השאר. הדרך הבטוחה היא לקבוע קודם את היום שבו המוצר צריך להיות אצל החנויות, ולעבוד ממנו אחורה. לפני היום הזה צריך זמן הפצה מהמחסן שלכם לחנויות. לפניו צריך את האיסוף מהמפעל. לפניו את עבודת האריזה עצמה, שהמפעל ייתן לה מועד לפי העומס שלו. לפניה את הגעת חומר הגלם למפעל. ובמקביל לכל אלה, צריך שהשקיות המודפסות יהיו מוכנות ויגיעו למפעל לפני יום המילוי. שני התהליכים שמתעכבים הכי הרבה הם בדרך כלל השקיות ותוכן התווית. עיצוב, אישור, בדיקה מול התקן והדפסה לוקחים זמן, ובית הדפוס עובד לפי לוח זמנים משלו. לכן כדאי להתחיל את תהליך השקית עוד לפני שחומר הגלם יצא מהספק בחו"ל, או לפני שהתערובת שלכם מוכנה. יבואנים צריכים להוסיף לזה את זמן השחרור מהנמל ואת הבדיקות שנדרשות לפי סוג המזון. כתבה בכלכליסט מ-2019 תיארה עיכובים בנמל ועלויות בדיקה של עשרות אלפי שקלים ליבואן במזון שמסווג כרגיש (כלכליסט). גם אם המוצר שלכם לא בקטגוריה הזאת, כדאי להשאיר מרווח. כשהלוח כתוב, קל לראות איפה הסיכון. אם השקיות מגיעות ביום שבו המילוי מתוכנן, אין מרווח לטעות. אם חומר הגלם מגיע שבועיים לפני העבודה, הוא יעמוד במפעל, ושאלו מה זה עולה. שתפו את הלוח עם מפעל האריזה כבר בפגישה הראשונה. כשהמפעל יודע מתי אתם צריכים את המוצר ולמה, הוא יכול לומר לכם מראש אם המועד אפשרי, ולא לגלות את זה כשכבר מאוחר לשנות.
מה להביא לפגישה הראשונה במפעל
פגישה טובה במפעל אריזה חוסכת שבועות של התכתבות. המפעל צריך לראות את המוצר ואת השקית כדי לתת הצעה אמיתית, ובבלאנקו הצעת המחיר ניתנת רק אחרי פגישה כזאת. כדאי להגיע עם:
- דוגמה של חומר הגלם, באריזה שבה הוא יגיע למפעל: שק, דלי או מכל.
- דוגמה של השקית המודפסת, או לפחות המידות, החומר וסוג הסגירה שלה.
- משקל המילוי המבוקש לכל שקית, ואם יש כמה גדלים, רשימה של כולם.
- הכמות לעבודה הראשונה, והערכה של הכמות לשנה.
- מועד שבו אתם צריכים את המוצר הארוז, ומועד שבו חומר הגלם יהיה זמין.
- תוכן התווית, או לפחות מי מטפל בו ומתי הוא יהיה מוכן.
- דרישות מיוחדות של הלקוחות שלכם, כמו סימון אצווה בפורמט מסוים או אריזה בקרטונים של מספר שקיות קבוע.
- תוכנית הובלה: מי מביא את חומר הגלם, מי אוסף את המוצר, ובאיזה רכב.
אם חסר לכם אחד מהפריטים, זה לא סיבה לדחות את הפגישה. זו סיבה לדעת מראש שההצעה תהיה חלקית, ושתצטרכו לחזור עם המידע החסר. מפעל שמקבל את כל המידע בפגישה אחת יכול לתת הצעה מדויקת יותר, ואתם תוכלו להשוות אותה להצעות אחרות על בסיס שווה. גם מספר הטלפון של האדם אצלכם שמחליט על המוצר עוזר: כשהמפעל צריך תשובה במהלך העבודה, הוא צריך לדעת למי לפנות.
מה לשאול מפעל אריזה לפני שסוגרים
אחרי הפגישה ולפני החתימה, כדאי לקבל תשובות כתובות על כמה שאלות. התשובות האלה הן מה שמבדיל הצעה ברורה מהצעה שתפתיע אתכם אחר כך.
- איזה רישיון ייצור יש למפעל, ולאילו סוגי מוצרים?
- האם המפעל רק ממלא ואורז, או גם מדפיס שקיות, ומה הוא צריך לקבל מכם?
- איך נשקל כל מילוי, ומה סטיית המשקל המקובלת אצלו?
- איך מתועד הקשר בין אצוות חומר הגלם לאצוות השקיות?
- באילו תנאים עומד חומר הגלם עד המילוי, ואיך זה מתועד?
- מה הפחת המקובל, ומה קורה עם שקיות פגומות וחומר גלם שנשאר?
- מתי העבודה תסתיים, ומה קורה אם יש עיכוב בצד שלו או בצד שלכם?
- מי אוסף את המוצר, ועד מתי הוא יכול לעמוד במפעל אחרי שהוא מוכן?
- מתי ואיך משלמים?
שימו לב שלא כל השאלות עוסקות במחיר. רוב הבעיות באריזה קבלנית לא נובעות ממחיר גבוה, אלא מציפיות שלא נכתבו. מפעל שעונה בבירור על השאלות האלה, בכתב, נותן לכם בסיס לעבודה משותפת. אם תשובה מסוימת לא ברורה, בקשו דוגמה ממקרה קודם, בלי פרטים של לקוחות אחרים.
איך זה עובד בבלאנקו
בלאנקו אריזה בע"מ פועלת בהקדר 12 בנתניה. לצד מחסן של מוצרי אפייה שמוכר לחנויות ולקונדיטוריות, יש מפעל שממלא שקיות עבור יבואנים ומותגים. זה מה שאפשר לומר על המפעל, בלי תוספות. אורזים מוצרים יבשים, אבקות ושוקולד, בשקיות דויפאק. ממלאים ואורזים, ולא מדפיסים שקיות. הצעת המחיר ניתנת אחרי פגישה במפעל. הלקוח מביא את חומר הגלם ואוסף את המוצר הארוז. האחסון הוא בטמפרטורה מבוקרת ומתועדת. אפשר לתאם אריזה בפיקוח המשגיח שלכם. התשלום הוא במועד האספקה. אם המוצר שלכם הוא מוצר יבש שצריך להגיע למדף בשקית עומדת, והשקית המודפסת כבר אצלכם או בדרך, זה המקום להתחיל שיחה. על השירות עצמו אפשר לקרוא בעמוד אריזה קבלנית בבלאנקו, ויבואנים ימצאו פירוט נוסף בעמוד ליבואנים. מי שרוצה לקבוע פגישה במפעל יכול להשאיר פרטים בעמוד יצירת הקשר. כדי שהפגישה תהיה שימושית, הביאו איתכם את מה שמפורט ברשימה למעלה. כך ההצעה שתקבלו תתבסס על המוצר שלכם ועל השקית שלכם, ולא על הנחות. ועסק שגם קונה חומרי אפייה באופן קבוע יכול לבקש לפתוח חשבון לחנות מול בלאנקו, דרך הקטלוג לחנויות.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אריזה קבלנית לייצור קבלני?
בייצור קבלני המפעל מכין את המוצר עצמו, לפי מתכון שלכם או שלו. באריזה קבלנית המוצר כבר קיים: אתם מביאים חומר גלם מוכן, והמפעל ממלא אותו בשקיות, סוגר ומכין לשינוע. בוויקיפדיה מציינים שהמונחים co-packer ו-contract manufacturer משמשים לפעמים זה במקום זה, ולכן כדאי לשאול בדיוק מה השירות כולל ולא להסתמך על השם.
האם אריזה של מזון נחשבת ייצור לפי החוק בישראל?
כן. בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, ההגדרה של "ייצור" כוללת בפסקה (4) אריזה של מזון, עם חריג לצירוף של כמה אריזות שכבר סומנו ונארזו מראש על ידי היצרן. המשמעות היא שמי שאורז מזון עוסק בייצור לפי החוק, ולכן כדאי לשאול את מפעל האריזה על הרישיון שלו לפני שמתחילים.
מי אחראי לסימון על השקית?
צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) קובע בסעיף 2(א) שסימון של מוצר מזון ארוז מראש יהיה לפי תקן ישראלי ת"י 1145. מי שמחזיק במוצר ומוכר אותו בשמו צריך לוודא שהתווית נכונה: שם המוצר, רכיבים, כמות, פרטי היצרן או היבואן ותאריכים. מפעל שרק ממלא ואורז לא ממציא את הנתונים. את התוכן אתם מספקים.
מי מביא את השקיות המודפסות?
זה תלוי במפעל, ולכן זו אחת השאלות הראשונות בפגישה. יש מפעלים שממלאים ואורזים בלבד ולא מדפיסים שקיות, כמו בלאנקו. במקרה כזה את השקיות המודפסות מזמינים מבית דפוס לאריזות, ומתאמים עם מפעל האריזה את המידות, החומר וסוג הסגירה לפני שמזמינים כמות גדולה. שקית שלא מתאימה לקו האריזה היא הוצאה שהולכת לפח.
כמה עולה אריזה קבלנית?
אין מחיר שוק ציבורי אחד, כי המחיר תלוי במוצר, בגודל השקית, בכמות, בסוג הסגירה ובזמן העבודה. בבלאנקו הצעת המחיר ניתנת אחרי פגישה במפעל, כשרואים את המוצר ואת השקית. כדי להשוות הצעות, חשבו עלות ליחידה שכוללת את האריזה, את השקית, את ההובלה ואת הפחת, ולא רק את המחיר שהמפעל כותב.
איזה מוצרים מתאימים לאריזה בשקיות דויפאק?
שקית דויפאק היא שקית גמישה שעומדת על הבסיס שלה. ויקיפדיה מתארת אותה כאריזה רב שכבתית מסרטי פלסטיק, נייר או רדיד, לעתים עם רוכסן לסגירה חוזרת. היא נפוצה למוצרים יבשים כמו אבקות, גרגרים, פיצוחים וסוכריות. בבלאנקו אורזים מוצרים יבשים, אבקות ושוקולד בשקיות דויפאק. מוצר נוזלי או מוצר שדורש קירור צריך פתרון אחר.
האם צריך להיות יבואן רשום כדי לארוז סחורה מיובאת?
חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) עוסק בסעיף 51 בהחזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה. כלומר, הייבוא עצמו דורש רישום, בנפרד מהאריזה. מפעל האריזה לא מחליף את הרישום של היבואן. אם אתם מייבאים סחורה בתפזורת ורוצים לארוז אותה, סדרו קודם את מעמד היבואן, ורק אחר כך את האריזה.
מה זה עקיבות ולמה היא חשובה באריזה קבלנית?
בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) עקיבות מוגדרת כיכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם לאורך שלבי הייצור, הייבוא והשיווק. באריזה קבלנית זה אומר שכל שקית צריכה להיות מקושרת לאצווה של חומר הגלם שממנה מולאה. אם יש בעיה במשלוח מסוים, תוכלו לדעת אילו שקיות הושפעו ולא לאסוף את כל המלאי.
האם אפשר לארוז בכמות קטנה לבדיקת שוק?
ויקיפדיה מציינת שאחת הסיבות לעבוד עם מפעל אריזה היא ריצה מוגבלת לבדיקת שוק, מבצע או שינוי במוצר. השאלה היא אם המפעל שאתם פונים אליו מקבל עבודות קטנות, ובאיזה מחיר ליחידה. שאלו את זה ישירות בפגישה, ובקשו לדעת איך המחיר משתנה בין כמות קטנה לכמות גדולה.
מי אוסף את המוצר הארוז?
בבלאנקו הלקוח מביא את חומר הגלם ואוסף את המוצר הארוז. זה אומר שאתם צריכים לתכנן הובלה לשני הכיוונים, ומקום אחסון למוצר המוגמר. אצל מפעלים אחרים ההסדר יכול להיות שונה, ולכן שאלו מראש מי מוביל, מתי, ומה קורה אם המוצר מוכן ואתם עוד לא אספתם אותו.
איך מחסנים את חומר הגלם לפני האריזה?
מוצרים יבשים, אבקות ושוקולד רגישים לחום ולחות, ולכן חשוב לדעת איפה הם עומדים בין ההגעה למפעל לבין המילוי. בבלאנקו האחסון הוא בטמפרטורה מבוקרת ומתועדת. בכל מפעל שאתם בודקים, שאלו איך נמדדת הטמפרטורה, איך היא מתועדת, והאם אפשר לקבל את הרישום לתקופה שבה הסחורה שלכם עמדה שם.
מה לגבי דרישות של גוף פיקוח דתי שלכם?
אם המוצר שלכם צריך להיארז תחת פיקוח של גורם שאתם עובדים איתו, זה חלק מהתיאום עם מפעל האריזה. בבלאנקו אפשר לתאם אריזה בפיקוח המשגיח שלכם. את הסימון על השקית ואת ההתאמה לדרישות הגורם המפקח אתם קובעים מולו, לפי דרישות הלקוח שלכם ולא לפי הנחה.
מקורות
- Contract packager, Wikipedia
- חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015
- צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998
- מיקור חוץ, ויקיפדיה
- Stand-up pouch, Wikipedia
- ת"י 1145, סימון מזון ארוז מראש, דרך המעבדה
- מכון התקנים הישראלי, מבדק מכין ליבואן נאות
- כלכליסט, המזון רגיש, זו הרגולציה על היבוא שלו שאטומה (2019)
קונים לחנות או לקונדיטוריה?
