co-packing בעברית: מילון מונחים לאריזת מזון
כשמתחילים לדבר עם מפעל אריזה, מגלים שחצי מהשיחה מתנהלת במונחים באנגלית, וחצי השני בעברית של רצפת ייצור. co-packer, VFFS, דויפאק, אצווה, החלפת פורמט, MOQ. בעל עסק שלא מכיר את המונחים האלה מהנהן, ואחר כך מגלה שהוא הבין משהו אחר ממה שנאמר. המילון הזה נכתב כדי למנוע את זה. הוא מסביר את המונחים הנפוצים בעולם של co-packing בישראל, בעברית פשוטה, ומוסיף לכל מונח מה המשמעות שלו בשבילכם: איך הוא משפיע על המחיר, על לוח הזמנים ועל מי אחראי למה. המונחים מקובצים לפי נושא, כך שאפשר לקרוא ברצף או לקפוץ לנושא שמעניין אתכם. בסוף יש טבלה מרוכזת ורשימת שאלות לשיחה עם מפעל. אם אתם בתחילת הדרך, כדאי לקרוא קודם את המדריך הכללי מה זה אריזה קבלנית של מזון.
איך להשתמש במילון בשיחה עם מפעל
מילון מונחים שימושי רק אם הוא עוזר לשאול שאלות טובות יותר. לכן לפני שנעבור על המונחים, כמה כללים לשיחה. הכלל הראשון: כשמפעל משתמש במונח, בקשו ממנו לתאר מה הוא עושה בפועל. אותו מונח יכול לתאר שירותים שונים במפעלים שונים, ובוויקיפדיה מציינים במפורש שחלק מהמונחים בתחום משמשים זה במקום זה (Contract packager, Wikipedia). הכלל השני: כל מונח שמשפיע על המחיר צריך להופיע בהצעה בכתב. אם דיברתם על החלפת פורמט, על פחת או על מינימום, בקשו שהמספרים יופיעו בהצעה ולא רק בשיחה. הכלל השלישי: אל תתביישו לשאול. מפעל שמסביר מונחים בסבלנות הוא מפעל שיסביר גם בעיות כשהן קורות. הכלל הרביעי: הביאו את המילון הזה, או רשימה משלכם, לפגישה, וסמנו לעצמכם מונחים שעלו ולא הבנתם עד הסוף. יש גם צד שני. כשאתם משתמשים במונחים נכון, המפעל מבין שאתם יודעים מה אתם מבקשים, והשיחה מתקצרת. יבואן שאומר "אני צריך מילוי לפי משקל של 250 גרם בשקית עומדת עם רוכסן, עם מספר אצווה מודפס" יקבל הצעה מדויקת יותר מיבואן שאומר "אני צריך לארוז אבקה". המילון לא נועד להפוך אתכם למהנדסי אריזה. הוא נועד לתת לכם שפה משותפת עם מי שאורז בשבילכם, כדי ששניכם תתכוונו לאותו דבר.
co-packer, contract packager ואורז קבלני
שלושת המונחים האלה מתארים בערך את אותו דבר: מפעל שאורז מוצרים עבור לקוחות. ויקיפדיה מגדירה contract packager, או co-packer, כחברה שאורזת מוצרים עבור הלקוחות שלה, ומונה סיבות לעבוד איתה: ציוד ומומחיות שאין ללקוח, העברה של עלויות ההון על מכונות ועלויות העובדים בקו אל המפעל, גמישות בתזמון עבודות דחופות, וריצות מוגבלות לבדיקת שוק או למבצע (Contract packager, Wikipedia). בעברית משתמשים במונחים אריזה קבלנית, אורז קבלני או מפעל אריזה. בשיחה בישראל תשמעו גם את המונח באנגלית כמו שהוא, co-packing. מה המשמעות בשבילכם? ה-co-packer לא קונה מכם את המוצר ולא מוכר אותו. הוא נותן שירות. המוצר נשאר שלכם לאורך כל הדרך, מהרגע שחומר הגלם נכנס למפעל ועד שהשקיות יוצאות. זה משפיע על שאלות של ביטוח, של אחסון ושל מה קורה עם עודפים. יש גם הבדלים בין מפעלים בהיקף השירות. יש co-packer שממלא ואורז בלבד, ויש שמספק גם שקיות, גם הדפסה וגם הפצה. בבלאנקו, למשל, ממלאים ואורזים ולא מדפיסים שקיות, והלקוח מביא את חומר הגלם ואוסף את המוצר הארוז. כשאתם משווים בין מפעלים, רשמו לכל אחד את רשימת השירותים שהוא נותן בפועל. שתי הצעות שנראות דומות במחיר יכולות לכלול שירותים שונים מאוד, והשם co-packer לא יגלה לכם את זה.
co-manufacturer וייצור קבלני: כשהמפעל גם מכין את המוצר
co-manufacturer, או יצרן קבלני, הולך צעד אחד יותר רחוק. הוא לא רק אורז מוצר שקיים, הוא מכין אותו: מערבב תערובת, אופה, מבשל או מעבד לפי מתכון. לפעמים המתכון שלכם, ולפעמים של המפעל. ההבדל חשוב משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא האחריות על המוצר עצמו. כשאתם מביאים חומר גלם מוכן, הרכב המוצר תלוי בכם ובספק שלכם. כשהמפעל מייצר, ההרכב תלוי גם בו. הסיבה השנייה היא הרגולציה. בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, ההגדרה של ייצור כוללת שש פסקאות: הכנת מזון, עיבוד מזון, שינוי מזון בצורה, בטיב או בהרכב, אריזה של מזון, סימון מזון, ואחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת כשהן חלק מהייצור (חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), נבו). כלומר, גם אורז וגם יצרן קבלני עוסקים בייצור לפי החוק, אבל בפסקאות שונות. יצרן שמערבב תערובת עושה הכנה ועיבוד. מפעל שממלא אבקה משק לשקיות עושה אריזה. יש כאן גם שאלה מעשית של גבולות. אם אתם מביאים שני חומרי גלם ומבקשים לערבב אותם לפני המילוי, זה כבר לא רק אריזה. לכן כשאתם מתארים למפעל את העבודה, היו מדויקים. "למלא" ו"לערבב ולמלא" הן שתי עבודות שונות, ולא כל מפעל אריזה עושה את השנייה. בבלאנקו, למשל, השירות הוא מילוי ואריזה של מוצרים יבשים, אבקות ושוקולד בשקיות דויפאק.
מותג פרטי ו-white label
מותג פרטי הוא מותג שבבעלות מי שמוכר את המוצר, בזמן שהייצור נעשה אצל מישהו אחר. ויקיפדיה מתארת private label כמותג שבבעלות החברה שמוכרת את המוצר, שמעבירה את הייצור לצד שלישי, ומוסיפה שלפי נתוני תעשייה כ-60 אחוז ממוצרי המותג הפרטי של רשת Kroger מיוצרים אצל ספקים חיצוניים (Private label, Wikipedia). אותו ערך מציין שמוצר מותג פרטי מיוצר לעתים קרובות אצל אותה חברה שמייצרת את המותג הלאומי, ושהרשתות שומרות את זהות היצרן בסוד דרך הסכמי סודיות. המונח white label קרוב, ומתאר מוצר גנרי שכמה עסקים יכולים לשים עליו את השם שלהם. מה זה אומר בשבילכם? אם אתם חנות, רשת קטנה או מותג עצמאי, אתם יכולים למכור מוצר בשם שלכם בלי מפעל משלכם. אתם קונים חומר גלם, מזמינים שקיות מודפסות עם המותג, ומפעל אריזה ממלא אותן. כמה נקודות שכדאי לזכור. הראשונה: השם על השקית הוא שלכם, ולכן גם התוכן של התווית באחריותכם, כולל פרטי היצרן או האורז לפי מה שנדרש. השנייה: אם אתם רוצים שזהות המפעל לא תתפרסם, דברו על זה מראש ובכתב. השלישית: מותג פרטי מתחיל בכמויות קטנות, ולכן שאלו על המינימום לעבודה ועל המחיר ליחידה בכמויות שונות. על המינימום נרחיב בהמשך המילון. הרביעית: מותג פרטי הוא גם התחייבות לעקביות. חנות שמוכרת מוצר בשם שלה מצפה שהשקית הבאה תהיה זהה לקודמת, במשקל, בצבע ובטעם. זה אומר שחומר הגלם צריך להגיע מאותו ספק או באותו מפרט, ושהמילוי צריך להיעשות באותו אופן בכל ריצה. רשמו לעצמכם את המפרט של כל ריצה, כולל ספק חומר הגלם, מספר האצווה, סוג השקית ומשקל המילוי, כדי שתוכלו לחזור עליו בפעם הבאה.
דויפאק, שקית עומדת ו-gusset
שקית עומדת היא שקית גמישה שיכולה לעמוד זקופה על הבסיס שלה. ויקיפדיה מתארת אותה כאריזה גמישה שעומדת לתצוגה, לאחסון ולנוחות, ומייחסת את השם דויפאק לחברת Thimonnier הצרפתית שבראשה עמד Doyen: DOYen PACKaging (Stand-up pouch, Wikipedia). בישראל משתמשים ב"דויפאק" כשם כללי לכל שקית עומדת. gusset הוא הקפל בבסיס השקית או בצדדים שלה, שמאפשר לה להתרחב כשהיא מתמלאת ולעמוד. לפי אותו ערך, השקיות בנויות משכבות של סרטי פלסטיק, נייר, רדיד ועוד, ולעתים קרובות מוסיפים להן רוכסן לסגירה חוזרת או פיה למזיגה. יש שתי דרכים לייצר אותן: שקיות מוכנות מראש שנשלחות למילוי במקום אחר, או מכונה שיוצרת, ממלאת וסוגרת את השקית ברצף. מה זה אומר בשבילכם? כשאתם מזמינים שקיות, יש כמה החלטות: מה השכבות, האם יש רוכסן, האם יש חלון שקוף, ומה המידות. כל החלטה כזאת צריכה להתאים גם למוצר וגם לקו האריזה. שקית עם רוכסן, למשל, צריכה להיפתח במכונה בצורה מסוימת, ושקית רחבה מדי לא תיכנס למלקחיים של מכונה שמיועדת לשקיות צרות יותר. לכן לפני שמזמינים אלפי שקיות, מביאים דוגמה למפעל האריזה ובודקים. על ההחלטות האלה כתבנו מדריך נפרד על רוכסן, חלון ושכבת אלומיניום בשקית.
VFFS ו-HFFS: מכונות שיוצרות את השקית בעצמן
VFFS הם ראשי תיבות של vertical form fill seal: מכונה שיוצרת שקית מגליל של סרט, ממלאת אותה וסוגרת אותה, הכול בתנועה אנכית. ויקיפדיה מתארת אותה כמערכת אריזה אוטומטית שנפוצה בתעשיית המזון, שמסוגלת לארוז גם מוצקים וגם נוזלים, ושיכולה לייצר שקיות פלסטיק וגם שקיות עומדות מחומרים כמו סרט פלסטיק, רדיד, נייר ובד (Form fill seal, Wikipedia). לפי אותו ערך, מכונה אופקית, HFFS, תופסת בדרך כלל יותר שטח רצפה ממערכת אנכית. השוואת מהירויות שפרסמה Wolf Packing מציינת טווח של 30 עד 120 אריזות לדקה ל-VFFS, ו-40 עד 200 אריזות לדקה ל-HFFS, עם עבודה אופטימלית על מוצרים מוצקים אחידים (Wolf Packing). מה זה אומר בשבילכם? אם המפעל עובד עם VFFS, השקית נוצרת מגליל של סרט מודפס, ולא מגיעה כשקית מוכנה. זה משנה את מה שאתם מזמינים מבית הדפוס: גליל ולא שקיות. זה גם משפיע על המינימום, כי גליל של סרט מתאים להרצות גדולות. אם המפעל עובד עם שקיות מוכנות, אתם מזמינים שקיות גמורות. שאלו כל מפעל באיזה סוג מכונה הוא ימלא את המוצר שלכם, ומה בדיוק הוא צריך לקבל מכם. זו אחת השאלות שהכי חשוב לשאול לפני שמזמינים הדפסה.
שקית מוכנה מראש ומכונת מילוי לשקיות מוכנות
מכונה לשקיות מוכנות מקבלת שקיות שכבר יוצרו והודפסו, פותחת כל שקית, ממלאת אותה וסוגרת. זה הפורמט הנפוץ לשקיות עומדות עם רוכסן. לפי Wolf Packing, מכונות קוויות לשקיות מוכנות עובדות ב-20 עד 40 שקיות לדקה, ומכונות סיבוביות ב-30 עד 70 שקיות לדקה, לפי מורכבות השקית והמילוי (Wolf Packing). אותה השוואה מציינת שמכונות לשקיות מוכנות דורשות פחות מפעילים בזכות מערכת מכנית פשוטה יותר. בדף המוצר של Paxiom, יצרנית מכונות כאלה, מופיעים דגמים שעובדים מ-12 ועד 40 שקיות לדקה, ודגם כפול עד 70, עם אפשרות לחבר אותם למלא בורג לאבקות, למשקל רב ראשי או למשקל קווי (Paxiom). אותו דף מציין שהדגמים הקטנים תופסים בערך עשרה רגל מרובע של שטח רצפה. מה זה אומר בשבילכם? אם אתם עובדים עם שקיות עומדות מודפסות, סביר שהמפעל ימלא אותן במכונה כזאת. זה אומר שהשקיות שאתם מזמינים צריכות להתאים לטווח המידות של המכונה, ושהמהירות שלה משפיעה על זמן העבודה. חשבון פשוט עוזר להבין: נניח שמכונה ממלאת 30 שקיות לדקה ואתם צריכים 6,000 שקיות.
6,000 חלקי 30 שווה 200 דקות מילוי נטו.
לזה מוסיפים הכנה, החלפת פורמט והפסקות. המספר עוזר להבין למה עבודה של אלפי שקיות לוקחת יותר מבוקר אחד, ולמה מפעל מתזמן אותה לפי העומס שלו.
מילוי לפי משקל, מילוי בורג ומשקל רב ראשי
מילוי לפי משקל אומר שכל שקית מקבלת כמות שנשקלת כדי להגיע למשקל שמסומן עליה. זה שונה ממילוי לפי נפח, שבו המכונה מודדת כמות קבועה בנפח, והמשקל תלוי בצפיפות המוצר. יש כמה סוגים של מערכות מילוי, והסוג תלוי במוצר. מלא בורג, auger filler, הוא בורג מסתובב שדוחף כמות מדודה של אבקה לתוך השקית. הוא נפוץ באבקות, כמו קמח, אבקת קקאו ואבקות אפייה. משקל רב ראשי, multihead weigher, הוא מערכת של כמה קערות שקילה שמשלבות ביניהן כדי להגיע למשקל היעד, והוא נפוץ במוצרים בגרגרים או בחתיכות, כמו פיצוחים וסוכריות. משקל קווי, linear weigher, הוא פשוט יותר ומתאים למוצרים שזורמים בקלות. בדף של Paxiom שלושת הסוגים מופיעים כמערכות שאפשר לחבר למכונת שקיות מוכנות (Paxiom). מה זה אומר בשבילכם? הדבר החשוב הוא שהשקית תעמוד במשקל שמסומן עליה. מילוי חסר הוא בעיה מול הלקוח ומול הרגולציה. מילוי יתר הוא חומר גלם שאתם נותנים בחינם, וגרמים בודדים בכל שקית מצטברים לקילוגרמים בעבודה גדולה. שאלו את המפעל איך הוא ממלא את המוצר שלכם, איך הוא בודק משקל, ומה הסטייה המקובלת אצלו. על בחירת המשקל לכל שקית כתבנו במדריך משקל מילוי לשקית לפי מוצר.
אצווה, מספר לוט ועקיבות
אצווה היא קבוצה של יחידות שיוצרו או נארזו יחד, באותם תנאים ומאותו חומר גלם. מספר אצווה, שנקרא גם מספר לוט או batch number, הוא המזהה שלה, ובדרך כלל הוא מודפס על השקית. עקיבות היא היכולת לחזור מהשקית אל חומר הגלם. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) מגדיר עקיבות כיכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם לאורך שלבי הייצור, הייבוא והשיווק (נבו). באריזה קבלנית יש שתי אצוות שצריך לחבר. הראשונה היא אצוות חומר הגלם, כפי שהגיעה מהספק או מהיבואן, עם המספר שלה. השנייה היא אצוות השקיות שמולאו ממנה. הקשר ביניהן נרשם במפעל האריזה, ובלי הרישום הזה העקיבות נקטעת. מה זה אומר בשבילכם? אם יש תלונה על שקית מסוימת, אתם צריכים לדעת מאיזה חומר גלם היא מולאה, ואילו שקיות נוספות מולאו מאותו חומר גלם. עם מספר אצווה ורישום טוב, אוספים משלוח אחד. בלי זה, אוספים את כל המלאי. שאלו את המפעל איפה מודפס מספר האצווה, אם הוא מודפס בקו האריזה או מראש, ואיזה רישום תקבלו בסוף כל עבודה. וודאו שהמספר שמופיע על השקית הוא אותו מספר שמופיע ברישום שלכם, ושאתם יודעים לקרוא אותו.
חיי מדף, תאריכים ופעילות מים
חיי מדף הם פרק הזמן שבו המוצר שומר על האיכות שלו בתנאי אחסון מסוימים. על השקית הם מופיעים כתאריך. באריזה קבלנית של מוצר יבש, השאלה היא לא רק כמה זמן המוצר מחזיק, אלא גם מתי השעון מתחיל: מיום הייצור של חומר הגלם, או מיום המילוי. את זה קובעים מול היצרן של חומר הגלם ומול יועץ הסימון, ולא מול מפעל האריזה. מושג שכדאי להכיר בהקשר הזה הוא פעילות מים, water activity. ויקיפדיה מגדירה אותה כיחס בין לחץ האדים של המזון לבין לחץ האדים של מים טהורים באותה טמפרטורה, ומסבירה שככל שהיא נמוכה יותר, קשה יותר למיקרואורגניזמים להתרבות, ולכן מוצרים יבשים מחזיקים זמן רב בלי קירור (Water activity, Wikipedia). מה זה אומר בשבילכם? מוצר יבש נשאר יציב כל עוד הוא נשאר יבש. אבקה שספגה לחות בזמן אחסון לא מתאים, או שקית שלא נסגרה היטב, יכולות לקצר את חיי המדף. לכן באריזה של מוצרים יבשים חשובים שלושה דברים: תנאי האחסון לפני המילוי, איכות הסגירה של השקית, והשכבות של השקית עצמה. בבלאנקו האחסון הוא בטמפרטורה מבוקרת ומתועדת. בכל מפעל, שאלו איך הסחורה שלכם מאוחסנת עד המילוי, ואיך נבדקת הסגירה.
סימון, תווית ות"י 1145
תווית היא כל מה שמודפס או מודבק על השקית כדי לספר לקונה מה יש בה. בישראל, צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) קובע בסעיף 2(א) שסימון של מוצר מזון ארוז מראש יהיה כמפורט בתקן ישראלי ת"י 1145 (צו הגנת הצרכן, נבו). "ארוז מראש" הוא מונח שכדאי להכיר: מזון שנארז לפני שהגיע לקונה, בשונה ממזון שנשקל ונארז מולו בחנות. כמעט כל מה שיוצא ממפעל אריזה הוא מזון ארוז מראש. מה זה אומר בשבילכם? התווית היא לא רק עיצוב. היא צריכה לכלול את מה שהתקן דורש, והתוכן שלה מגיע מכם, כמי שמוכר את המוצר. מפעל שממלא ואורז לא כותב את רשימת הרכיבים ולא מחשב ערכים תזונתיים. לכן סדר העבודה הנכון הוא קודם תוכן, אחר כך בדיקה מול התקן, ורק אז הדפסה. יש כמה פרטים שנכנסים לשקית בקו האריזה ולא בדפוס: בדרך כלל מספר האצווה ולפעמים התאריך. תאמו עם בית הדפוס ועם מפעל האריזה איפה על השקית יודפסו הפרטים האלה, כדי שיהיה שם מקום ריק ומתאים. על מי מדפיס ומי ממלא, ואיך מחלקים את העבודה ביניהם, כתבנו במדריך מי מדפיס ומי ממלא שקיות.
MOQ, ריצה והחלפת פורמט
MOQ הם ראשי תיבות של minimum order quantity, כמות הזמנה מינימלית: הכמות הקטנה ביותר שמפעל או ספק מוכנים לקבל בעבודה אחת. ריצה, run, היא עבודה רציפה של אותו מוצר באותה שקית. החלפת פורמט, changeover, היא הזמן שבו הקו עובר ממוצר אחד לאחר או מגודל שקית אחד לאחר: ניקוי, החלפת חלקים, כיוון ובדיקה. לפי Wolf Packing, החלפת פורמט במכונת VFFS לוקחת 15 עד 60 דקות, במכונה אופקית 45 עד 90 דקות, ובמכונת שקיות מוכנות 15 עד 30 דקות בין פורמטים דומים ו-45 עד 60 דקות בין סגנונות שונים (Wolf Packing). מה זה אומר בשבילכם? הזמן של החלפת הפורמט הוא זמן שבו הקו לא מייצר, והמפעל צריך לכסות אותו. בעבודה של 20,000 שקיות, חצי שעה של הכנה מתחלקת על הרבה יחידות. בעבודה של 500 שקיות, אותה חצי שעה היא חלק גדול מהעבודה. זו הסיבה שמחיר ליחידה בעבודה קטנה גבוה יותר, וזו הסיבה שלמפעלים יש מינימום. אם יש לכם כמה מוצרים באותה שקית, או אותו מוצר בכמה גדלים, שאלו אם אפשר לתכנן אותם ברצף כך שההחלפות יהיו פשוטות. ועוד טיפ: אם אתם יודעים שתצטרכו כמה ריצות בשנה, ספרו את זה למפעל כבר בפגישה הראשונה. זה משפיע על המחיר ועל התכנון.
תפזורת וביג בג: איך חומר הגלם מגיע למפעל
תפזורת, bulk, היא סחורה שמגיעה לא ארוזה לקמעונאות: בשקים גדולים, בדליים, בקרטונים עם שקית פנימית, או במכלים גמישים גדולים. ביג בג הוא השם המקובל למכל גמיש כזה, שבאנגלית נקרא flexible intermediate bulk container, FIBC. לפי ויקיפדיה הקיבולת שלו היא בדרך כלל בסביבות 1,000 קילו, הקוטר שלו בערך 114 עד 122 סנטימטר, והגובה 100 עד 200 סנטימטר, והוא משמש לאחסון ולהובלה של מוצרים יבשים שזורמים, כמו גרגרים (Flexible intermediate bulk container, Wikipedia). מה זה אומר בשבילכם? הפורמט שבו חומר הגלם מגיע משפיע על מה שקורה במפעל. שק של 25 קילו אפשר להרים ולשפוך ביד. ביג בג של טון צריך מלגזה, מתקן פריקה ומקום. לפני שאתם מזמינים מחו"ל, שאלו את מפעל האריזה באיזה פורמט הוא יכול לקבל את חומר הגלם, ואיך הוא פורק אותו. ייתכן שהפורמט הזול בהובלה הוא לא הפורמט הנוח במילוי. יבואנים שמקבלים סחורה בתפזורת מגלים את זה לפעמים רק כשהמשאית מגיעה. על התהליך המלא, מהמכולה ועד השקית על המדף, כתבנו במדריך יבואן עם סחורה בתפזורת.
פחת, תפוקה ושארית: מה נשאר בסוף העבודה
פחת הוא החלק של חומר הגלם או של חומרי האריזה שלא הופך למוצר תקין. באריזה קבלנית יש כמה מקורות לפחת. חלק מחומר הגלם נשאר במכונה, במשפך ובצינורות בסוף הריצה. חלק מהשקיות נפגמות בזמן הכיוון של המכונה בתחילת העבודה, או בגלל סגירה לא תקינה. וחלק מהאבקה מתפזר בזמן הפריקה של שקים גדולים. תפוקה, yield, היא הצד השני של אותו מספר: כמה שקיות תקינות יצאו ביחס לכמות חומר הגלם ולכמות השקיות שנכנסו. שארית היא מה שנשאר אחרי שהעבודה נגמרה: חומר גלם שלא נכנס לשקיות, ושקיות ריקות שלא מולאו. מה זה אומר בשבילכם? הפחת משפיע ישירות על העלות ליחידה, כי אתם משלמים על חומר הגלם ועל השקיות שנכנסו, אבל מוכרים רק את השקיות התקינות שיצאו. נניח שהבאתם 500 קילו אבקה לשקיות של 250 גרם.
500 חלקי 0.25 שווה 2,000 שקיות בתיאוריה.
בפועל ייצא קצת פחות, בגלל מה שנשאר בקו ובגלל מילוי שחייב לעמוד במשקל המסומן. שאלו את המפעל מה הפחת המקובל אצלו במוצר כמו שלכם, מה קורה עם שקיות פגומות, והאם השארית של חומר הגלם והשקיות הריקות חוזרת אליכם בסוף העבודה. בקשו שהתשובות יופיעו בהצעה. כשהמספרים כתובים מראש, אין ויכוח אחר כך על שקיות שחסרות.
טבלת מונחים מהירה
הטבלה מרכזת את המונחים שבמילון, עם הסבר קצר ועם השאלה שכדאי לשאול עליהם. אפשר להדפיס אותה ולהביא לפגישה.
| מונח | בקצרה | מה לשאול |
|---|---|---|
| co-packer | מפעל שאורז את המוצר שלכם | מה בדיוק כלול בשירות? |
| co-manufacturer | מפעל שגם מכין את המוצר | האם אתם גם מערבבים או מעבדים? |
| מותג פרטי | מוצר בשם שלכם שנעשה אצל אחר | מה המינימום לעבודה? |
| דויפאק | שקית עומדת עם בסיס מקופל | אילו מידות מתאימות לקו? |
| VFFS | מכונה שיוצרת שקית מגליל | צריך גליל או שקיות? |
| מילוי בורג | מילוי אבקה בבורג מסתובב | איך נבדק המשקל? |
| מספר אצווה | מזהה של קבוצת שקיות | איפה הוא מודפס? |
| החלפת פורמט | זמן מעבר בין מוצרים | איך זה משפיע על המחיר? |
| ביג בג | מכל תפזורת של בערך טון | אתם יכולים לפרוק אותו? |
מה לשאול כשמונח לא ברור
המילון מכסה את המונחים הנפוצים, אבל כל מפעל משתמש גם בשפה משלו. כשעולה מונח שאתם לא מכירים, או מכירים ולא בטוחים שהוא אומר את אותו דבר אצל המפעל הזה, השאלות האלה עוזרות:
- מה בדיוק קורה בשלב הזה, צעד אחר צעד?
- מה אתם צריכים לקבל מאיתנו כדי לעשות אותו?
- איך השלב הזה משפיע על המחיר, ואיפה הוא מופיע בהצעה?
- מה קורה אם משהו בשלב הזה לא עובד, ומי מחליט מה לעשות?
- איזה תיעוד נקבל מהשלב הזה בסוף העבודה?
- יש מונח אחר שמשתמשים בו לאותו דבר, כדי שנבין את ההצעות של אחרים?
השאלה האחרונה שימושית במיוחד כשמשווים הצעות. שני מפעלים יכולים לקרוא לאותו דבר בשמות שונים, או לאותו שם לדברים שונים. בלאנקו, בהקדר 12 בנתניה, ממלאת ואורזת מוצרים יבשים, אבקות ושוקולד בשקיות דויפאק, ולא מדפיסה שקיות. הצעת המחיר ניתנת אחרי פגישה במפעל, והלקוח מביא את חומר הגלם ואוסף את המוצר הארוז. אם אתם רוצים לבדוק איך המונחים במילון מתורגמים לעבודה על המוצר שלכם, אפשר לקרוא על השירות בעמוד אריזה קבלנית, או לקבוע פגישה בעמוד יצירת הקשר. הביאו את המוצר, את השקית ואת רשימת השאלות.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין co-packer ל-co-manufacturer?
co-packer אורז מוצר שכבר קיים: הוא ממלא, סוגר ומכין לשינוע. co-manufacturer מכין גם את המוצר עצמו, למשל מערבב תערובת או אופה לפי מתכון. ויקיפדיה מציינת שהמונחים משמשים לפעמים זה במקום זה, ולכן כשמפעל אומר על עצמו אחד מהם, שאלו מה בדיוק כלול בעבודה ומה נשאר אצלכם.
מה זה מותג פרטי?
לפי ויקיפדיה, מותג פרטי הוא מותג שבבעלות החברה שמוכרת את המוצר, בזמן שהייצור נעשה אצל צד שלישי. הדוגמה המוכרת היא מותג של רשת שיווק. גם חנות קטנה או מותג עצמאי יכולים לעבוד כך: המוצר נארז אצל מפעל חיצוני, והשם שעל השקית הוא של מי שמוכר אותו.
מה זה דויפאק?
דויפאק הוא השם המסחרי המוכר של שקית עומדת: שקית גמישה עם בסיס מקופל שמאפשר לה לעמוד על המדף. ויקיפדיה מייחסת את השם לחברת Thimonnier הצרפתית ולמנהלה Doyen, כקיצור של DOYen PACKaging. השקית בנויה משכבות של פלסטיק, נייר או רדיד, ולעתים יש לה רוכסן לסגירה חוזרת.
מה ההבדל בין VFFS לבין מכונה לשקיות מוכנות?
VFFS היא מכונה שיוצרת את השקית מגליל של סרט, ממלאת וסוגרת אותה ברצף אנכי. מכונה לשקיות מוכנות מקבלת שקיות שכבר יוצרו, פותחת, ממלאת וסוגרת. לפי השוואה של Wolf Packing, VFFS עובדת בדרך כלל ב-30 עד 120 אריזות לדקה, ומכונת שקיות מוכנות קווית ב-20 עד 40 שקיות לדקה.
מה זה מספר אצווה ולמה הוא מודפס על השקית?
מספר אצווה, שנקרא גם מספר לוט, מזהה קבוצה של שקיות שנארזו יחד מאותו חומר גלם. הוא מאפשר עקיבות, שהחוק מגדיר כיכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם לאורך הייצור, הייבוא והשיווק. אם יש בעיה, מספר האצווה מאפשר לאסוף רק את השקיות שהושפעו ולא את כל המלאי.
מה זה החלפת פורמט ולמה היא משפיעה על המחיר?
החלפת פורמט היא הזמן שבו מכונת האריזה עוברת ממוצר או מגודל שקית אחד לאחר. לפי Wolf Packing, במכונת שקיות מוכנות זה לוקח 15 עד 30 דקות בין פורמטים דומים, ו-45 עד 60 דקות בין סגנונות שונים. בזמן הזה המכונה לא אורזת, ולכן עבודה קטנה עם הרבה החלפות עולה יותר ליחידה.
מה זה MOQ?
MOQ הוא ראשי תיבות של כמות הזמנה מינימלית: הכמות הקטנה ביותר שמפעל או ספק מוכנים לקבל בעבודה אחת. באריזה קבלנית המינימום נובע בין השאר מזמן ההכנה והחלפת הפורמט. שאלו כל מפעל מה המינימום שלו לעבודה, ואיך המחיר ליחידה משתנה כשהכמות עולה או יורדת.
מה זה פעילות מים ולמה מדברים עליה באריזת מוצרים יבשים?
פעילות מים היא מדד שמתאר כמה מים זמינים במזון, ומוגדרת בוויקיפדיה כיחס בין לחץ האדים של המזון ללחץ האדים של מים טהורים באותה טמפרטורה. ככל שהיא נמוכה יותר, קשה יותר למיקרואורגניזמים להתרבות. במוצרים יבשים חשוב לשמור שהמוצר לא יספוג לחות בזמן האחסון והאריזה.
מה זה ביג בג?
ביג בג הוא שם מקובל למכל גמיש גדול לתפזורת, שנקרא באנגלית FIBC. לפי ויקיפדיה הקיבולת שלו היא בדרך כלל בסביבות 1,000 קילו, והוא משמש לאחסון ולהובלה של מוצרים יבשים שזורמים, כמו גרגרים. יבואנים מקבלים לפעמים חומר גלם בפורמט הזה, ומפעל האריזה צריך לדעת מראש אם הוא יכול לפרוק אותו.
האם אריזה של מזון נחשבת ייצור לפי החוק?
כן. בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, ההגדרה של ייצור כוללת בפסקה (4) אריזה של מזון, למעט צירוף של כמה אריזות שכבר סומנו ונארזו מראש. זה אומר שמפעל שממלא אבקה משק גדול לשקיות קטנות עוסק בייצור לפי החוק. שאלו את המפעל על הרישיון שלו.
מה זה ת"י 1145?
ת"י 1145 הוא התקן הישראלי לסימון מזון ארוז מראש. צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) קובע בסעיף 2(א) שסימון של מוצר מזון ארוז מראש יהיה לפי התקן הזה. התקן קובע מה צריך להופיע על התווית, כמו שם המוצר, רכיבים, כמות, פרטי היצרן או היבואן ותאריכים.
מה זה מילוי לפי משקל, ואיך זה שונה ממילוי לפי נפח?
במילוי לפי משקל, כל שקית נשקלת כדי להגיע למשקל שמסומן עליה. במילוי לפי נפח, המכונה מודדת כמות קבועה בנפח, והמשקל תלוי בצפיפות המוצר. אבקות ממולאות לעתים קרובות במילוי בורג, ומוצרים בגרגרים במשקל רב ראשי. שאלו את המפעל איך הוא ממלא את המוצר שלכם ואיך הוא בודק את המשקל.
מקורות
- Contract packager, Wikipedia
- Private label, Wikipedia
- Stand-up pouch, Wikipedia
- Form fill seal, Wikipedia
- Water activity, Wikipedia
- Flexible intermediate bulk container, Wikipedia
- Wolf Packing, Bagging Machine Speed, VFFS, HFFS and Premade Pouch Compared
- Paxiom, Premade Pouch Filling Machines
- חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015
- צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998
קונים לחנות או לקונדיטוריה?
