אריזת אבקות: לחות, שקילה ואטימה
אריזת אבקות נראית כמו העבודה הפשוטה ביותר במפעל אריזה: שופכים אבקה לשקית, שוקלים וסוגרים. בפועל אבקה היא המוצר שהכי קל לקלקל בדרך. היא סופגת לחות מהאוויר, היא מתפזרת ונתקעת בפס ההלחמה, והיא מתנהגת אחרת במשפך בכל יום לפי הלחות בחדר. המדריך הזה נכתב ליבואנים, לבעלי מותגים ולבעלי חנויות ששוקלים לארוז אבקת קקאו, אבקת סוכר, תערובת לעוגה, אבקת חלב או כל אבקה יבשה אחרת בשקיות קטנות. הוא עובר על שלוש השאלות שקובעות אם השקית תגיע למדף במצב טוב: מה קורה עם הלחות, איך שוקלים ובאיזו סטייה, ואיך יודעים שהשקית באמת סגורה. בסוף יש רשימה של מה להביא ומה לשאול לפני שמעבירים חומר גלם למפעל.
למה אבקה היא מוצר רגיש יותר מגרגרים או חתיכות
ההבדל בין אבקה לבין אגוזים שלמים או סוכריות הוא שטח הפנים. כשמטחנים חומר לגרגרים דקים, כל גרם שלו חשוף לאוויר בשטח גדול בהרבה. זה מה שהופך את האבקה לנוחה לשימוש, כי היא מתמוססת ומתערבבת מהר, וזה גם מה שהופך אותה לרגישה. כל שינוי בלחות של האוויר מגיע מהר לכל הגרגרים. אבקה היגרוסקופית היא אבקה שמושכת אליה מולקולות מים מהסביבה, בספיגה או בהיצמדות לפני השטח. הערך בוויקיפדיה על היגרוסקופיות מביא דוגמה מוכרת: אבקה דקה כמו מלח הופכת עם הזמן לגושית בגלל לחות שהיא אוספת מהסביבה. אותו דבר קורה לאבקת סוכר, לאבקת חלב, לתערובות אפייה עם סוכר, ובמידה שונה גם לאבקת קקאו. יש עוד תכונה שחשובה באריזה: אבקה זורמת. היא לא נשארת במקום, היא מתפזרת כשהיא נופלת, והיא נדבקת לדפנות. המשמעות היא שכל שלב בתהליך, מהשק הגדול ועד השקית הקטנה, פותח לה הזדמנות לספוג לחות, לאבד משקל על דפנות המשפך או להגיע למקום שבו היא לא צריכה להיות. לכן השאלה הראשונה שכדאי לשאול לפני אריזה היא לא "באיזו שקית" אלא "כמה זמן האבקה תהיה חשופה לאוויר, ובאיזה אוויר".
לחות, גושים ופעילות מים: מה קורה בתוך השקית
כשאבקה סופגת מים, בין הגרגרים נוצרים גשרים זעירים של נוזל. כשהלחות יורדת, הגשרים מתייבשים והגרגרים נשארים מחוברים. זו התגבשות וגושים, והיא הסיבה שאבקת סוכר שנפתחה בחודש לח נראית אחרי שבועיים כמו אבן. הערך בוויקיפדיה על חומרים נוגדי התגבשות מתאר את המנגנון הזה, ומזכיר שבמוצרים כמו אבקת חלב, תערובות ביצים, מוצרי סוכר, קמחים ותבלינים מוסיפים לפעמים חומרים שמונעים את היווצרות הגושים. אם האבקה שלכם מכילה חומר כזה, הוא יופיע ברשימת הרכיבים של היצרן, ואסור להשמיט אותו מהתווית החדשה. מושג שני שכדאי להכיר הוא פעילות מים. זה מדד בין 0 ל-1 שמתאר כמה מהמים שבמזון זמינים לתגובות ולמיקרואורגניזמים. לפי הסקירה בוויקיפדיה, רוב העובשים נעצרים בפעילות מים של 0.80, ומתחת ל-0.60 אין התרבות של מיקרואורגניזמים בכלל. אבקה יבשה נמצאת בדרך כלל נמוך מאוד בסולם הזה. המטרה של האריזה היא לשמור עליה שם. שקית שמעבירה לחות, או אבקה שנארזה בחדר לח, יכולות להעלות את הערך בהדרגה. בדרך כלל התוצאה הראשונה היא גושים ושינוי בזרימה, הרבה לפני כל בעיה אחרת. מי שמוכר אבקה ללקוח עסקי מקבל את התלונה הזאת ראשון: "האבקה לא עוברת במסננת". לכן מתייחסים לגושים כסימן אזהרה, לא כבעיה קוסמטית.
החדר, המחסן והזמן שבין פתיחת השק לסגירת השקית
רוב הלחות שנכנסת לאבקה נכנסת לפני שהשקית נסגרת. שק של 25 קילו שנפתח בבוקר ונשאר פתוח עד הערב חשוף לאוויר של כל היום. אם הדלת של המחסן נפתחת לחצר בחודש אוגוסט, האוויר הזה לח וחם. לכן מפעל שעובד נכון עם אבקות מתכנן את העבודה כך שהשק נפתח סמוך למילוי, והשארית נסגרת היטב מיד בסוף. כדאי לשאול כמה פשוט: אם הסדרה לא מסתיימת ביום אחד, איפה עומד השק הפתוח בלילה ואיך הוא סגור? עוד שאלה היא הטמפרטורה. אבקה שמגיעה ממחסן קר לחדר חם עלולה לאסוף עיבוי על פני השטח, בדיוק כמו בקבוק קר שמזיע בקיץ. בבלאנקו האחסון נעשה בטמפרטורה מבוקרת ומתועדת, וכדאי לבקש לראות את אופן התיעוד בפגישה במפעל. גם אצלכם, לפני שמביאים את חומר הגלם ואחרי שאוספים את המוצר הארוז, תנאי ההובלה והאחסון משפיעים. משאית סגורה שעומדת בשמש, או משטח שעומד בחוץ בזמן פריקה, יכולים להוסיף לחות וחום למוצר שעבר אריזה טובה. במדריך על הבאת חומר גלם ואיסוף המוצר הארוז פירטנו מה לתאם בשלב הזה. הכלל הכללי: כל שעה שבה אבקה פתוחה היא שעה שבה היא יכולה לספוג מים, ואת השעות האלה מתכננים מראש.
בחירת שקית לאבקה: שכבות, מחסום לחות ורוכסן
שקית לאבקה צריכה לעשות שלושה דברים: לא להעביר לחות, לא להעביר ריחות, ולהיסגר בהלחמה אמינה. רוב שקיות המזון הגמישות בנויות מכמה שכבות, וכל שכבה עושה עבודה אחרת. השכבה החיצונית נושאת את ההדפסה ונותנת קשיחות, שכבת ביניים נותנת מחסום, והשכבה הפנימית היא זו שנוגעת במזון ונמסה בהלחמה. המדד שמתאר כמה אדי מים עוברים דרך חומר נקרא קצב העברת אדי מים, ונמדד בגרם למטר רבוע ליום. לפי הערך בוויקיפדיה, למינציה עם רדיד אלומיניום יכולה להגיע לערכים של 0.001 גרם למטר רבוע ליום, והערך גם מציין שהטמפרטורה משפיעה מאוד על המדידה. המשמעות המעשית: כשמשווים שקיות, מבקשים מהספק את נתוני המחסום ואת תנאי הבדיקה, ולא מסתפקים ב"שקית איכותית". שקית דויפאק היא שקית עומדת עם תחתית מקופלת. לפי ויקיפדיה, השם Doypack נרשם כסימן מסחר על ידי חברת Thimonnier הצרפתית, ולשקית יש תחתית בצורת W שמאפשרת לה לעמוד. באבקות שהלקוח פותח וסוגר שוב, רוכסן הוא לא קישוט. בלעדיו, כל פתיחה מכניסה לחות, והשקית הופכת לשקית פתוחה עם קליפס. חשוב לזכור גם שבבלאנקו ממלאים ואורזים, לא מדפיסים שקיות. את השקיות, המודפסות או הריקות עם מדבקה, מביא בעל המוצר, ולכן הבחירה בחומר ובמחסום היא שלכם.
מה החוק אומר על חומר האריזה ועל מי שאורז
שני טקסטים ישראליים חשובים כאן. הראשון הוא תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז-1977. סעיף 2 שלהן קובע, בלשון פשוטה, שלא יארוז אדם מזון אלא באריזה שאינה מעבירה חומר העלול להזיק. זה לא נותן רשימה של שקיות מותרות, אבל זה מטיל את השאלה על מי שבוחר את השקית. לכן מבקשים מספק השקיות מסמך שמראה שהחומר מיועד למגע עם מזון, ושומרים אותו בתיק המוצר. הטקסט השני הוא חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע״ו-2015. בהגדרות שלו, "ייצור" כולל כמה סוגי פעילות, ואחד מהם הוא אריזה של מזון. כלומר, מבחינת החוק, מי שממלא אבקה לשקיות לצורך מכירה עוסק בפעילות שהיא חלק מייצור. בתוכן העניינים של החוק יש גם סעיף שכותרתו "רישיון ייצור ותנאיו", וסעיף נפרד על "שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות". לא נכנס כאן לפרטי הרישוי, כי הם תלויים בסוג הפעילות ובמוצר. במדריך מי חייב ברישיון יצרן מזון הרחבנו על השאלה הזאת, ובמדריך איך בודקים רישיון של מפעל אריזה יש רשימה של מה לבקש לראות. מה שחשוב לזכור בשלב התכנון: אריזה היא פעילות מוסדרת, והמסמכים שלכם צריכים לספר את הסיפור מהשק ועד השקית.
שקילה: מה אומרת טבלת הסטייה המותרת במשקל
כשכותבים על שקית "500 גרם", מתחייבים לתכולה. אבל אף מכונה לא ממלאת בדיוק 500 גרם בכל פעם, ולכן יש כללים שמגדירים מה נחשב תקין. ההמלצה הבינלאומית OIML R 87 מ-2016, שעוסקת בכמות המוצר באריזות מוכנות מראש, קובעת שלוש דרישות. הממוצע של התכולה בסדרה חייב להיות לפחות התכולה המוצהרת. לכל שקית מותרת סטייה מותרת במשקל כלפי מטה, שנקראת בטבלה חסר נסבל. ולא יותר מ-2.5 אחוז מהשקיות בקבוצה רשאיות לחסר יותר מהסטייה הזאת, ואף שקית לא רשאית לחסר יותר מפעמיים הסטייה. הטבלה עצמה בנויה לפי טווחי תכולה:
| תכולה מוצהרת | חסר נסבל לפי OIML R 87 |
|---|---|
| עד 50 גרם | 9 אחוז מהתכולה |
| 50 עד 100 גרם | 4.5 גרם |
| 100 עד 200 גרם | 4.5 אחוז מהתכולה |
| 200 עד 300 גרם | 9 גרם |
| 300 עד 500 גרם | 3 אחוז מהתכולה |
| 500 עד 1,000 גרם | 15 גרם |
| 1 עד 10 קילו | 1.5 אחוז מהתכולה |
דוגמה לחישוב בשקית של 2 קילו: 2,000 כפול 0.015 שווה 30 גרם חסר נסבל לשקית. שימו לב שזו המלצה בינלאומית, ושהדרישות שחלות עליכם בישראל נקבעות בדין הישראלי. הטבלה עוזרת להבין את ההיגיון ולשאול את השאלות הנכונות, אבל לא מחליפה בדיקה של הכללים החלים על המוצר שלכם.
למה ממלאים קצת יותר, וכמה זה עולה לכם
הדרישה שהממוצע יהיה לפחות התכולה המוצהרת גורמת לרוב האורזים לכוון את המכונה מעט מעל. זה הגיוני: אם מכוונים בדיוק ל-500 גרם, חצי מהשקיות יהיו מתחת. אבל כל גרם עודף הוא אבקה שאתם נותנים חינם. נניח שאתם אורזים 1,000 שקיות של 500 גרם, והעודף הממוצע הוא 4 גרם לשקית. החישוב פשוט: 1,000 כפול 4 שווה 4,000 גרם, כלומר 4 קילו אבקה שיצאו מהמחסן בלי תשלום. בסדרה של 10,000 שקיות זה כבר 40 קילו. זה לא אומר שצריך לכוון נמוך. זה אומר שכדאי לדעת מה הפיזור של המכונה, כלומר כמה המשקל משתנה בין שקית לשקית. מכונה עם פיזור קטן מאפשרת לכוון קרוב יותר לתכולה המוצהרת ועדיין לעמוד בכללים. באבקות, הפיזור מושפע מהזרימה. אבקה שספגה לחות זורמת פחות טוב ונתקעת, ואז המשקל קופץ. אבקה דקה מאוד יוצרת ענן ומאבדת מעט משקל בדרך. לכן לחות ושקילה קשורות זו לזו: אבקה יבשה ואחידה נשקלת בדיוק רב יותר. בעולם יש גם מכונות שבודקות כל שקית אחרי המילוי ומוציאות מהקו שקית קלה או כבדה מדי. הערך בוויקיפדיה על מכונות כאלה מתאר חלוקה לאזורים: חסר לפסילה, חסר תקין, תקין, עודף תקין ועודף לפסילה. אם זה חשוב לכם, שאלו את המפעל איך הוא בודק משקל, באיזו תדירות, ואיך הוא שומר את התוצאות.
הלחמת שקית: חום, לחץ וזמן
שקית לא נסגרת בגלל שהיא חמה. היא נסגרת כששתי שכבות פנימיות מתמזגות זו בזו. הערך בוויקיפדיה על מלחמים מסכם את זה במשפט אחד: הלחמה טובה היא תוצאה של זמן, טמפרטורה ולחץ, על חומר נקי ומתאים. כל אחד משלושת המשתנים חשוב. טמפרטורה נמוכה מדי משאירה הלחמה חלשה שנפתחת בהובלה. טמפרטורה גבוהה מדי שורפת את השכבה ומחלישה את השקית ליד הקו. לחץ לא אחיד משאיר קמטים, והקמטים הם תעלות לאוויר. זמן קצר מדי לא מספיק להתמזגות. בנוסף, לכל חומר שקית יש חלון עבודה משלו, ולכן כשמחליפים ספק שקיות צריך לבדוק שוב את ההגדרות. יש כמה סוגי מלחמים: מלחם פס רציף שבו השקית עוברת על חגורה, מלחם דחף שמתחמם רק ברגע ההלחמה, ומלחם בר שנשאר חם כל הזמן. בשקית דויפאק עם רוכסן יש עוד נקודה: הרוכסן עצמו צריך להיסגר לפני ההלחמה, ופס ההלחמה נמצא מעליו. אם השקית מגיעה למפעל עם רוכסן פתוח או עקום, ההלחמה תעבור עליו ותיצור נקודת תורפה. לכן כשאתם מזמינים שקיות, בקשו מהספק את טווח הטמפרטורה המומלץ להלחמה, ותנו את המידע הזה למפעל האריזה לפני יום העבודה.
האבקה שנתקעת בפס ההלחמה
זו הבעיה האופיינית ביותר לאבקות, והיא לא קיימת כמעט באגוזים או בסוכריות. כשאבקה דקה נופלת לשקית, חלק ממנה עולה באוויר ומתיישב על הדפנות הפנימיות, גם בחלק העליון שבו השקית אמורה להיסגר. כשמלחימים מעל שכבה דקה של אבקה, הגרגרים נשארים בין השכבות ומונעים מהן להתמזג לאורך כל הקו. בעין זה נראה כמו פס הלחמה עם נקודות לבנות או אפורות. בפועל אלה תעלות זעירות שדרכן נכנסים אוויר ולחות. יש כמה דרכים מקובלות להקטין את הבעיה. אחת היא למלא בקצב שמתאים לאבקה, כי מילוי מהיר יוצר יותר ענן. שנייה היא להשאיר מרווח מספיק בין פני האבקה לקו ההלחמה, כך שהאבקה לא מגיעה לשם כשהשקית זזה. שלישית היא לנקות או לנער את פתח השקית לפני ההלחמה. הבחירה בשקית משפיעה גם היא: שקית רחבה יותר מקבלת את האבקה בלי שתתפזר לכל הכיוונים. כשאתם מקבלים דוגמאות מסדרת ניסיון, בדקו את פס ההלחמה בעין מול אור. אם אתם רואים אבקה בתוך הקו, שאלו מה משנים בסדרה הבאה. לא כדאי לגלות את זה אחרי שהשקיות כבר בחנויות.
אבק באוויר, אלרגנים וניקוי בין מוצרים
אבקה לא נשארת בשקית שלה. אבק באוויר נוחת על המשטחים, על המכונה ועל בגדי העובדים, ומשם עלול להגיע למוצר הבא. בזה אבקות שונות מרוב המוצרים היבשים. זה חשוב במיוחד כשאבקה אחת מכילה אלרגן ואחרת לא. אבקת חלב, קמח חיטה, אבקת ביצים ואבקת אגוזים הן דוגמאות למוצרים שמכילים אלרגנים מתוך הרשימה של משרד הבריאות. אם באותו יום נארזת אבקת קקאו אחרי אבקת חלב, סדר העבודה והניקוי שביניהן קובעים אם צריך לכתוב על השקית אזהרה. במדריך על סימון אלרגנים על מוצר ארוז הסברנו איך מחליטים על אזהרה ומה כותבים. יש גם צד בטיחותי שלא קשור למזון עצמו. הערך בוויקיפדיה על פיצוצי אבק מונה קמח, עמילן, סוכר, אבקת חלב וקקאו בין החומרים שעלולים ליצור ענן דליק. כדי שיקרה פיצוץ צריכים להתקיים חמישה תנאים יחד: אבק דליק, פיזור שלו באוויר בריכוז מסוים, חמצן, מקור הצתה ומקום סגור. במפעל שמטפל באבקות, ניקיון שוטף, איסוף אבק ואוורור הם חלק מהעבודה ולא תוספת. כלקוח, אתם לא צריכים לבדוק את זה בעצמכם, אבל כדאי לשאול איך המפעל מנקה בין מוצרים ואיך הוא מתעד את הניקוי.
התווית: מה צריך להופיע על שקית אבקה ארוזה
מפעל שממלא ואורז לא כותב בשבילכם את התווית, ובבלאנקו גם לא מדפיסים שקיות. לכן התווית היא עבודה שלכם, ואת התוכן שלה כדאי לסגור לפני יום האריזה. טיוטת ת״י 1145 משנת 2015, שפורסמה להערות הציבור, מפרטת מה מסמנים על מזון ארוז מראש. בין הפרטים: שם המזון, התכולה, רשימת הרכיבים, שם היצרן ומענו, ותאריך. בפרק על התאריך מופיעות שתי צורות: "עדיף להשתמש לפני" למזונות שהתאריך שלהם נוגע לאיכות, ו"לשימוש עד" למזונות רגישים מאוד לקלקול מיקרוביאלי. רוב האבקות היבשות נכנסות לקבוצה הראשונה. לפי אותה טיוטה, סוכר מוצק ומלח למזון פטורים מסימון תאריך עמידות מינימלית, בכפוף לתקנים שלהם. הטיוטה גם קובעת שאם מופיע על המזון שם של אדם אחר במקום שם היצרן, צריך לסמן גם קוד של היצרן, ושאין לשנות תאריך שכבר סומן על המוצר, למעט במקרה של טעות לפני שהמוצר יצא מהמפעל. שאלת התאריך אחרי אריזה מחדש מורכבת מספיק כדי לקבל מדריך משלה: חיי מדף של מוצר יבש אחרי אריזה מחדש. ובמדריך מה חייב להופיע על תווית מזון יש רשימה מלאה יותר. כמו תמיד, זו טיוטה ולא נוסח מחייב, וכדאי לבדוק את הנוסח שבתוקף.
השוואה: אבקות שונות, בעיות שונות
לא כל האבקות מתנהגות אותו דבר. הטבלה מסכמת את מה שכדאי לחשוב עליו בכל סוג, בלי להיכנס לנתונים של יצרן מסוים. היא מבוססת על המנגנונים שתוארו למעלה, ולא על מדידה של מוצר מסוים.
| סוג אבקה | הבעיה הנפוצה באריזה | מה לשאול |
|---|---|---|
| אבקת סוכר | ספיגת לחות וגושים | האם יש בה חומר נגד התגבשות, ואיך הוא יסומן |
| אבקת קקאו | ענן אבק ואבקה בפס ההלחמה | באיזה קצב ממלאים ואיך מנקים את פתח השקית |
| אבקת חלב | אלרגן, ספיגת לחות וריחות | מה נארז לפני ואחרי באותו יום |
| תערובת לעוגה | הפרדה בין רכיבים בזמן המילוי | האם התערובת נשארת אחידה מהשקית הראשונה לאחרונה |
| קמח ועמילן | אבק, זרימה משתנה | כמה משקל המכונה מפזרת בין שקיות |
שורת התערובת דורשת הסבר. כשמערבבים אבקות עם גרגרים בגדלים שונים, הרעידות של המשפך יכולות להפריד ביניהן, והגרגרים הכבדים יורדים ראשונים. התוצאה היא שקיות ראשונות עם יותר מרכיב אחד ושקיות אחרונות עם יותר מרכיב אחר. אם אתם מביאים תערובת, שאלו אם כדאי לבדוק כמה שקיות מתחילת הסדרה ומסופה. באבקת קקאו, הבעיה העיקרית היא הדקות שלה, שמגבירה את הענן. באבקת סוכר, העיקר הוא לחות. בכל מקרה, השאלה הטובה ביותר היא "מה הבעיה שראיתם באבקה דומה, ואיך פתרתם אותה".
עוד הבחנה שעוזרת בתכנון היא בין אבקה שמגיעה אליכם בשק של יצרן לבין אבקה שאתם מערבבים בעצמכם. באבקה של יצרן יש מפרט, תאריך ותנאי אחסון כתובים, ואתם יודעים מאיפה להתחיל. בתערובת שהכנתם, אתם היצרן של המתכון, ולכן אתם צריכים לדעת איך כל רכיב מתנהג בלחות, איזה רכיב מכיל אלרגן, ואיזה רכיב קובע את התאריך הקצר ביותר. כדאי לרשום את כל זה במסמך אחד לפני הפגישה במפעל. מסמך כזה חוסך שאלות, והוא גם הבסיס לתווית שתכינו. אם יש רכיב אחד שרגיש במיוחד ללחות, כמו אבקת חלב, הוא זה שיקבע את השקית ואת תנאי האחסון של כל התערובת.
סדרת ניסיון: מה בודקים לפני הסדרה הגדולה
הטעות היקרה ביותר באריזת אבקות היא לגלות בעיה אחרי שכל חומר הגלם כבר בשקיות. לכן, כשמתחילים מוצר חדש או מחליפים שקית, כדאי לבקש סדרה קצרה לפני הסדרה המלאה. סדרה כזו לא צריכה להיות גדולה. היא צריכה לענות על כמה שאלות ברורות. הראשונה היא משקל: שוקלים כמה עשרות שקיות ברצף, רושמים את המשקלים, ובודקים מה הממוצע ומה הפער בין השקית הקלה לכבדה. אם הפער גדול, שואלים ממה הוא נובע: מהאבקה, מהמכונה או מהקצב. השאלה השנייה היא ההלחמה: פותחים כמה שקיות בקריעה, מסתכלים על הקו מול אור, ולוחצים על שקיות סגורות כדי לבדוק שלא יוצא אוויר. השאלה השלישית היא המראה: האם השקית עומדת ישר, האם התווית במקום, האם יש אבקה על הצד החיצוני של השקית. השאלה הרביעית היא הזמן: לוקחים כמה שקיות מהסדרה, שמים אותן במחסן שלכם בתנאים הרגילים, ופותחים אחת כל כמה שבועות. כך רואים אם האבקה נשארת זורמת או מתחילה ליצור גושים. זו לא בדיקת מעבדה, אבל היא מגלה בעיות שלא רואים ביום האריזה. כדאי גם לשמור כמה שקיות מכל סדרה כדוגמה, עם תאריך ומספר סדרה, כדי שאם תגיע תלונה מלקוח תוכלו להשוות לשקית שלא יצאה מהמחסן. רשמו את התוצאות של סדרת הניסיון במסמך קצר, ותנו עותק גם למפעל, כדי ששני הצדדים יעבדו לפי אותם נתונים בסדרות הבאות.
שארית השק, שקיות שנפסלו ומה חוזר אליכם
בכל אריזה נשארת כמות של חומר שלא נכנסה לשקיות. חלק ממנו הולך לכוונון המכונה בתחילת העבודה, חלק נשאר בשק, וחלק נמצא בשקיות שנפסלו בגלל משקל או הלחמה. כדאי לסגור מראש מה קורה עם כל אחד מהם, כי החומר הוא שלכם. בבלאנקו הלקוח מביא את חומר הגלם ואוסף את המוצר הארוז, ולכן השאלה מה חוזר אליו יחד עם השקיות היא שאלה מעשית. שאלו כמה חומר בערך הולך לכוונון באבקה מהסוג שלכם, האם שקיות שנפסלו במשקל נפתחות והאבקה חוזרת למשפך או נשארת בצד, ומה קורה עם שארית של שק פתוח. באבקות יש לשאלה הזאת גם צד של איכות: אבקה שנשפכה על משטח או שהייתה בשקית שנפתחה לא תמיד מתאימה לחזור לקו, והחלטה כזו צריכה להיות מתועדת ולא מאולתרת. גם השארית בשק דורשת החלטה. שק פתוח שחוזר אליכם צריך להיסגר היטב ולהיות מסומן בתאריך הפתיחה, כי הוא כבר לא באותו מצב כמו שק סגור. לבסוף, בקשו רשימה פשוטה בסוף כל סדרה: כמה חומר הגיע, כמה שקיות נארזו, כמה נפסלו, ומה נשאר. רשימה כזו עוזרת לכם לתמחר את המוצר, לתכנן את ההזמנה הבאה של חומר גלם, ולזהות מוקדם אם משהו בתהליך משתנה בין סדרה לסדרה.
מה להביא לפגישה ומה לשאול לפני שמעבירים חומר גלם
בבלאנקו הצעת המחיר לאריזה ניתנת אחרי פגישה במפעל, והלקוח מביא את חומר הגלם ואוסף את המוצר הארוז. כדי שהפגישה תסתיים בהצעה ברורה ולא בעוד סבב שאלות, כדאי להגיע מוכנים. הרשימה הזאת מתאימה לכל מפעל אריזה, והתשובות צריכות להיכתב.
- מפרט של האבקה מהיצרן: רכיבים, אלרגנים, תנאי אחסון מומלצים ותאריך תפוגה של השק.
- דוגמה של השקית שבה תרצו לארוז, עם נתוני המחסום והטמפרטורה המומלצת להלחמה מהספק.
- תווית מוכנה או טיוטה שלה, כולל המקום שבו יסומן התאריך.
- הכמות לכל סדרה והתדירות שבה תזמינו, כדי שהמפעל יוכל לתכנן.
- שאלה: כמה זמן השק יהיה פתוח, ואיפה הוא נשמר אם הסדרה לא מסתיימת ביום אחד?
- שאלה: איך נבדק המשקל, באיזו תדירות, ואיך נשמרות התוצאות?
- שאלה: איך נבדקת ההלחמה, ומה קורה עם שקית שנפסלה?
- שאלה: מה נארז לפני ואחרי האבקה שלכם באותו יום, ואיך מתועד הניקוי?
רשימה מפורטת יותר נמצאת במדריך מה להביא לפגישה במפעל אריזה. ואם אתם רוצים להבין מה נכנס למחיר, קראו את המדריך על הצעת מחיר לאריזת מזון.
איך זה עובד בבלאנקו
בלאנקו היא מחסן מוצרי אפייה בהקדר 12 בנתניה, שמוכר לחנויות ולקונדיטוריות, ולצדו מפעל אריזה. במפעל אורזים מוצרים יבשים, אבקות ושוקולד בשקיות דויפאק. חשוב להבין את החלוקה: אנחנו ממלאים ואורזים, לא מדפיסים שקיות. הלקוח מביא את חומר הגלם ואת השקיות, ואוסף את המוצר הארוז. האחסון במפעל נעשה בטמפרטורה מבוקרת ומתועדת. הצעת המחיר ניתנת אחרי פגישה במפעל, כי המחיר תלוי באבקה עצמה, בשקית, בכמות ובקצב. את כל הפרטים על השירות אפשר לקרוא בעמוד אריזה במפעל, ויבואנים ימצאו מידע ממוקד בעמוד ליבואנים. אם אתם רק צריכים אבקות לעבודה בחנות או בקונדיטוריה ולא אריזה, הקטגוריה חומרי גלם ואבקות בקטלוג מציגה את המוצרים, מחירי החנות לבית כוללים מע"מ, והמחיר לחנויות מוצג בחשבון לחנות, שאפשר לבקש לפתוח מול בלאנקו. בית עסק יכול לבקש לפתוח חשבון לחנות מול בלאנקו, דרך הקטלוג לחנויות, והתשלום נעשה במועד האספקה. מה שלא כתבנו כאן, כמו כמות מינימלית, ימי עבודה או אזורי חלוקה, שווה לשאול ישירות בפגישה. אם אתם בשלב שבו יש לכם אבקה, שקית ותווית, צרו קשר ונקבע פגישה במפעל. אם עוד לא, התחילו מהשאלות שבמדריך הזה, ובדקו כל הצעה לפי התשובות שתקבלו.
שאלות נפוצות
למה אבקה שנארזה יפה מתגבשת אחרי כמה שבועות על המדף?
כי רוב האבקות שבהן משתמשים באפייה סופגות לחות מהאוויר. בין גרגרים שספגו מים נוצרים גשרים של נוזל, ואחר כך הם מתייבשים ומתחברים לגוש. אם השקית עוברת לחות, או שהאבקה נחשפה לאוויר לח לפני הסגירה, התהליך ממשיך בתוך השקית. בודקים את חומר השקית, את זמן החשיפה ואת תנאי המחסן.
מה זה פעילות מים ולמה זה חשוב באבקות?
פעילות מים היא מדד למים "הזמינים" במזון, בסולם בין 0 ל-1. לפי הסקירה בוויקיפדיה, מתחת ל-0.60 אין התרבות של מיקרואורגניזמים, ורוב העובשים נעצרים סביב 0.80. אבקה יבשה נמצאת בדרך כלל נמוך בסולם, והמטרה של האריזה היא לשמור אותה שם עד שהלקוח פותח את השקית.
כמה מותר לשקית של חצי קילו לחסר במשקל?
לפי טבלה 1 בהמלצה הבינלאומית OIML R 87, באריזה שתכולתה בין 300 ל-500 גרם מותר חסר של 3 אחוז, כלומר 15 גרם לשקית של 500 גרם. אבל זה לא היתר לחסר בכל שקית: הממוצע חייב להיות לפחות התכולה המוצהרת, ורק מיעוט קטן של שקיות רשאי לחסר יותר מהסטייה.
האם מותר לארוז אבקה בכל שקית פלסטיק?
לא. תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה) קובעות שאסור לארוז מזון אלא באריזה שאינה מעבירה אליו חומר העלול להזיק. בפועל מבקשים מספק השקיות מסמך שמראה שהשקית מיועדת למגע עם מזון, ובודקים שהשכבה הפנימית היא זו שנוגעת באבקה ושהיא מתאימה להלחמה.
מה ההבדל בין שקית דויפאק לשקית שטוחה לאבקות?
שקית דויפאק עומדת על תחתית מקופלת בצורת W, ולכן היא נוחה למדף ולשימוש חוזר, בעיקר עם רוכסן. שקית שטוחה זולה יותר ופשוטה למילוי, אבל לא עומדת ומתאימה יותר לאריזה פנימית או לכמויות קטנות. באבקות שנפתחות ונסגרות הרבה פעמים, הרוכסן חשוב יותר מהצורה.
איך יודעים שההלחמה של השקית תקינה?
בודקים בשלוש דרכים פשוטות: מסתכלים על פס ההלחמה ומחפשים קמטים, חורים ואבקה שנלכדה בתוכו; לוחצים על שקית סגורה ורואים אם יוצא אוויר; ופותחים שקית לדוגמה בקריעה ובודקים שהיא נקרעת בחומר ולא נפרדת בקו ההלחמה. במעבדות יש מבחני קריעה ופיצוץ מתוקננים לפי ASTM.
למה אבקה בפס ההלחמה היא בעיה כזו גדולה?
כי שני הצדדים של השקית צריכים להיפגש ולהתמזג בחום ובלחץ. גרגרים של אבקה שנכנסים ביניהם יוצרים תעלות זעירות שדרכן נכנסים אוויר ולחות. זה קורה בעיקר באבקות דקות מאוד, שמתפזרות כשהן נופלות לשקית. פתרון נפוץ הוא למלא לאט יותר, לנקות את פתח השקית ולהשאיר מרווח מספיק מעל האבקה.
האם אבקה יכולה להיות מסוכנת במפעל?
כן, בשני מובנים. אבק באוויר נוחת על משטחים ונכנס לאריזות של מוצרים אחרים, ולכן מפריד בין אבקות עם אלרגנים שונים. ובנוסף, לפי ויקיפדיה, קמח, סוכר, אבקת חלב וקקאו הם אבקות דליקות שבתנאים מסוימים עלולות לגרום לפיצוץ אבק. לכן ניקיון ואוורור הם חלק מתהליך האריזה.
מה צריך לכתוב על שקית של אבקה שנארזה מחדש?
לפי טיוטת ת״י 1145, סימון מזון ארוז מראש כולל בין השאר את שם המזון, התכולה, רשימת רכיבים, שם היצרן או האורז ומענו, ותאריך. מוסיפים גם מידע על אלרגנים. מפעל שממלא בלבד לא מדפיס את התווית בשבילכם, ולכן צריך להכין אותה מראש ולבדוק אותה מול הכללים.
כמה אבקה כדאי להביא לסדרת ניסיון ראשונה?
אין מספר אחד שנכון לכל אבקה. כדאי להביא מספיק כדי למלא כמה עשרות שקיות לבדיקה, ובנוסף כמות שתספיק לכוונון המכונה, כי השקיות הראשונות משמשות לבדיקת משקל והלחמה. שאלו את המפעל כמה חומר הולך לכוונון ומה קורה עם השקיות שנפסלו, לפני שאתם מזמינים את חומר הגלם.
האם אפשר לארוז כמה סוגי אבקות באותו יום?
אפשר, אבל צריך סדר. בין אבקה לאבקה מנקים את המשפך, את הצינור ואת משטח העבודה, ובודקים שלא נשארו שאריות. כשאחת האבקות מכילה אלרגן, כמו אבקת חלב או קמח חיטה, סדר העבודה חשוב במיוחד. שאלו את המפעל איך הוא מתעד ניקוי בין מוצרים ומי חותם על הבדיקה.
כמה עולה לארוז אבקה בשקיות?
המחיר תלוי בגודל השקית, בכמות, בסוג האבקה, בקצב המילוי ובמה שהלקוח מביא בעצמו. בבלאנקו הצעת המחיר ניתנת אחרי פגישה במפעל, כאשר רואים את חומר הגלם ואת השקיות. כדי שההצעה תהיה מדויקת, הביאו מפרט של האבקה, דוגמה של השקית, תווית מוכנה ואת הכמות שאתם מתכננים לכל סדרה.
מקורות
- OIML R 87 Edition 2016, Quantity of product in prepackages
- תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז-1977
- חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע״ו-2015
- טיוטה לתקן ישראלי ת״י 1145, סימון מזון ארוז מראש (2015)
- Water activity, Wikipedia
- Hygroscopy, Wikipedia
- Anticaking agent, Wikipedia
- Heat sealer, Wikipedia
- Stand-up pouch, Wikipedia
- Moisture vapor transmission rate, Wikipedia
- Dust explosion, Wikipedia
קונים לחנות או לקונדיטוריה?
