תמהיל מדף לחנות מוצרי אפייה: מה שמים ובאיזה סדר
כל חנות מוצרי אפייה מתחילה משאלה אחת: מה שמים על המדף. הקטלוג של ספק יכול להכיל מאות פריטים, והשטח של החנות מוגבל. אם תכניסו הכול, המדפים יהיו צפופים, הכסף יישב במלאי איטי, והלקוח לא ימצא את מה שהוא צריך. אם תכניסו מעט מדי, הלקוח ילך לחנות אחרת בשביל הפריט שחסר. תמהיל מוצרים הוא האיזון בין השניים: אילו משפחות מוצרים מחזיקים, כמה פריטים מכל משפחה, באיזה גודל אריזה, ואיפה כל דבר עומד. המדריך הזה הוא נקודת הפתיחה של סדרת מאמרים על המדף בחנות אפייה. הוא מסביר איך לחשוב על משפחות מוצרים ועל התפקיד של כל אחת, מה ידוע ממחקרים על מיקום במדף ועל חזיתות, איך מסדרים את החנות לפי מסלול הלקוח, ואיך בודקים את התמהיל לאורך השנה. הוא נכתב לבעלי חנויות מוצרי אפייה, למכולות שמחזיקות פינת אפייה, ולקונדיטוריות שמוכרות גם חומרי גלם. כל נתון מחקרי במאמר מגיע מהמקורות שברשימה, והמספרים האחרים הם דוגמאות.
מה זה תמהיל מדף ולמה מתחילים מהלקוח ולא מהקטלוג
הטעות הנפוצה ביותר בבניית מדף היא להתחיל מהקטלוג של הספק. עוברים על הרשימה, מסמנים מה נראה מעניין, ומזמינים. התוצאה היא מדף שמשקף את מה שהספק מוכר, ולא את מה שהלקוחות שלכם קונים. תמהיל מוצרים טוב מתחיל בשאלה מי נכנס לחנות ולמה. אופה ביתי שמכין עוגה ליום הולדת צריך שוקולד, אבקת אפייה, צבעי מאכל וקישוטים, בכמויות קטנות. קונדיטור צריך שוקולד בבלוקים או במטבעות, ממרחים בדליים גדולים, אבקות בשקים. בעלת בית קפה שאופה בעצמה צריכה מבחר קטן של חומרי גלם בסיסיים, בכמויות בינוניות, ובאופן קבוע. כל אחד מהם יגיע לחנות אחרת לגמרי אם יסתכל על אותו מדף. רשתות גדולות עובדות בשיטה שנקראת ניהול קטגוריות. לפי ויקיפדיה, זו גישה שיטתית שבה מנהלים כל קבוצת מוצרים כמו יחידה עסקית נפרדת, עם יעדים ואסטרטגיה משלה, בתהליך של שמונה שלבים שמתחיל בהגדרת הקטגוריה והתפקיד שלה ונגמר בבדיקה וחזרה להתחלה (Wikipedia). חנות קטנה לא צריכה את כל הפורמליות הזאת, אבל ההיגיון שימושי: להגדיר אילו משפחות מוצרים יש בחנות, מה התפקיד של כל אחת, איך מודדים אותה, ומתי בודקים אותה מחדש. כשהשאלות האלה ברורות, ההחלטה אם להכניס מוצר חדש נהיית פשוטה: לאיזו משפחה הוא שייך, איזה תפקיד הוא ממלא בה, ומה הוא מחליף. מי שמכיר את הלקוחות שלו טוב יותר מכל קטלוג הוא אתם, והתמהיל צריך לשקף את זה.
עשר משפחות מוצרים: מפה של חנות מוצרי אפייה
כדי לבנות תמהיל, צריך קודם מפה. הדרך הפשוטה ביותר היא לחלק את החנות למשפחות מוצרים, כלומר קבוצות של מוצרים שהלקוח חושב עליהן יחד. חלוקה נוחה היא לעשר משפחות. מוצרי שוקולד: טבלאות, מטבעות, שוקולד צ'יפס ובלוקים להמסה. חומרי גלם ואבקות: אבקות, עמילנים, סוכר, פודינג ואבקות לקרמים. ממרחים ומליות: ממרחים לאפייה ולמילוי, לרוב בדליים. פיצוחים: שקדים, אגוזים ופיסטוק, שלמים, פרוסים וקלויים. סוכריות וקישוטים: סוכריות צבעוניות, שבבים, קראנץ' ותלתלי שוקולד. דפי סוכר: דפים להדפסה ודפי וופל. צבעי מאכל: משפחה שחנויות רבות מחזיקות. באתר של בלאנקו צבעי ג'ל לא למכירה בשלב זה. מארזים לאירועים: במות, מכסים ומגשים לקינוחים. סיטונאי: אריזות גדולות ללקוחות מקצועיים. ואביזרי אפיה: כלים וציוד. לא כל חנות צריכה את כל עשר המשפחות, ולא באותו עומק. מכולת שכונתית יכולה להסתפק בחמש או שש משפחות, בכמה פריטים מכל אחת. חנות מתמחה תחזיק את כולן, עם עומק רב בשוקולד ובקישוטים. המפה עוזרת לראות מה חסר ומה עודף. אם יש לכם שלושים סוגי סוכריות ושני סוגי שוקולד, התמהיל לא מאוזן, גם אם כל מוצר בפני עצמו נמכר.
מוצרי ליבה, מוצרים משלימים ומוצרי עונה: שלושה תפקידים במדף
לא כל משפחת מוצרים עושה את אותה עבודה בחנות. כדאי לחלק את המוצרים לשלושה תפקידים, כי כל תפקיד מקבל החלטות אחרות על מקום, כמות ומחיר. התפקיד הראשון הוא מוצרי ליבה. אלה המוצרים שהלקוח בא לחנות בשבילם, ואם הם חסרים הוא ילך למקום אחר: שוקולד לאפייה, אבקות בסיס, צבעי מאכל נפוצים. מוצרי ליבה צריכים להיות תמיד במלאי, במקום קבוע שהלקוח מכיר, ובכמות שלא נגמרת בין הזמנה להזמנה. התפקיד השני הוא מוצרים משלימים. אלה מוצרים שנקנים יחד עם מוצרי הליבה: סוכריות וקישוטים ליד השוקולד, דפי סוכר ליד צבעי המאכל, מארזים ומכסים ליד הקישוטים, פיצוחים ליד האבקות. הם לא תמיד הסיבה להגיע, אבל הם מגדילים את הסל, ולעיתים קרובות הם גם המוצרים שמשאירים רווח טוב. המקום שלהם הוא ליד מוצר הליבה שהם משלימים. התפקיד השלישי הוא מוצרי עונה. לפני ראש השנה, חנוכה, פורים ופסח, הביקוש משתנה: מארזים, קישוטים בצבעים של החג, מוצרים לעוגות מסורתיות. מוצרי עונה מקבלים מקום בולט לזמן מוגבל, ויוצאים מהמדף כשהעונה נגמרת. בחירה של מוצר לתמהיל צריכה תמיד לכלול את השאלה איזה תפקיד הוא ממלא. מוצר שלא ברור אם הוא ליבה, משלים או עונתי הוא מוצר שכנראה לא צריך להיות על המדף. על מה נמכר בעונת החגים הראשונה בשנה כתבנו במדריך מה נמכר בראש השנה במדף האפייה.
80/20 במדף: מעט מוצרים שעושים את רוב המכירות
כשמסתכלים על נתוני המכירות של חנות, כמעט תמיד מגלים שהמכירות לא מתחלקות באופן שווה. יש מעט מוצרים שנמכרים כל יום, והרבה מוצרים שנמכרים לפעמים. התופעה הזאת מוכרת בשם עקרון פארטו, או כלל 80:20. לפי ויקיפדיה, העיקרון גורס שבתופעות רבות, 80% מהפעילות מקורם ב-20% מהגורמים, ובדוגמה העסקית שהערך מביא, בעסק ממוצע כ-20% מהלקוחות מייצרים כ-80% מההכנסות (ויקיפדיה). היחס המדויק משתנה מחנות לחנות, והוא לא חוק טבע. אבל הכיוון כמעט תמיד נכון: חלק קטן מהמוצרים נושא את רוב המכירות. מה עושים עם זה? קודם כל, מזהים את המוצרים האלה. מוציאים מהקופה את רשימת המכירות של שלושת החודשים האחרונים, ממיינים לפי סכום, ומסמנים את המוצרים שבראש הרשימה. אלה המוצרים שאסור שיחסרו, שצריכים את החזיתות הרבות ביותר ואת המקום הנגיש ביותר. שנית, בודקים את הזנב: המוצרים בתחתית הרשימה. חלק מהם הם מוצרים משלימים שמחזיקים את הסל, ושווה להשאיר אותם. חלק אחר הם פשוט מוצרים שלא נמכרים, ותופסים מקום שיכול לשמש מוצר שכן נמכר. ההבחנה בין שתי הקבוצות היא אחת ההחלטות החשובות בניהול תמהיל. בדיקה מסודרת של מוצרים שלא זזים מתוארת במדריך סיבוב מלאי בחנות אפייה.
טבלה: תפקיד כל משפחת מוצרים ומיקום מומלץ
הטבלה הבאה היא דוגמה לחלוקת תפקידים בחנות מוצרי אפייה בינונית. היא לא מבוססת על נתוני מכירות של חנות מסוימת, אלא על ההיגיון של שלושת התפקידים ועל מסלול הלקוח. כדאי למלא אותה מחדש לפי הנתונים של החנות שלכם.
| משפחת מוצרים | תפקיד עיקרי | מיקום מומלץ בחנות | הערה |
|---|---|---|---|
| מוצרי שוקולד | ליבה | עמוק בחנות, מקום קבוע וקריר | רגיש לחום, לא ליד חלון |
| חומרי גלם ואבקות | ליבה | ליד השוקולד | אריזות סגורות, רחוק מלחות |
| צבעי מאכל | ליבה | בגובה העיניים, ליד הקישוטים | הרבה פריטים קטנים, צריך סדר לפי צבע |
| סוכריות וקישוטים | משלים | ליד השוקולד וליד הקופה | מוצרים שנקנים ברגע |
| דפי סוכר | משלים | ליד צבעי המאכל | לקוח מקצועי שואל עליהם |
| פיצוחים | ליבה או משלים | ליד האבקות | רגישים ללחות ולחום |
| ממרחים ומליות | ליבה ללקוח מקצועי | אזור האריזות הגדולות | דליים כבדים, מדף תחתון |
| מארזים לאירועים | משלים ועונתי | ליד הקישוטים, בכניסה לפני חגים | תופסים נפח |
| סיטונאי | ליבה ללקוח מקצועי | אזור נפרד | לא לערבב עם אריזות קטנות |
| אביזרי אפיה | משלים | קיר או מתלה | מוצר שנקנה פעם בכמה זמן |
שתי הערות. הראשונה, אותה משפחה יכולה למלא תפקיד שונה בחנויות שונות. בחנות שרוב לקוחותיה קונדיטורים, ממרחים הם ליבה. במכולת, הם כמעט לא קיימים. השנייה, העמודה של מיקום מומלץ היא נקודת פתיחה. היא צריכה להתאים לצורת החנות שלכם, למיקום הכניסה ולמקום הקריר.
באיזה סדר מסדרים את החנות: מסלול הלקוח
אחרי שיודעים מה נכנס, צריך להחליט איפה. הכלל המנחה הוא מסלול הלקוח: מאיפה הוא נכנס, לאן הוא הולך, ואיפה הוא עומד בתור. יש נתון שמסביר למה זה חשוב. סקירה של אוניברסיטת ואגנינגן על עיצוב חנויות ומדפים מביאה את הממצא של Drèze ועמיתיו, שלפיו כשליש מהחלטות הקנייה מתוכננות לפני ההגעה לחנות, כך שכשני שלישים מהקניות נעשות בהחלטה מהירה בחנות עצמה (Wageningen UR). המחקר נעשה בסופרמרקטים ולא בחנויות אפייה, אבל המסקנה רלוונטית: חלק גדול ממה שהלקוח יקנה תלוי במה שהוא יראה בדרך. מכאן סדר עבודה מעשי. ליד הכניסה שמים את מה שמשתנה: מוצרי עונה, מוצרים חדשים ומבצעים. הלקוח רואה אותם ראשונים, והם אומרים לו שיש משהו חדש. עמוק יותר בחנות שמים את מוצרי הליבה, כמו שוקולד ואבקות. הלקוח ילך אליהם בכל מקרה, ובדרך יעבור ליד מוצרים משלימים. ליד הקופה שמים מוצרים קטנים שנקנים ברגע: סוכריות, קישוטים באריזות קטנות, נרות ליום הולדת. באזור נפרד, קרוב למחסן או לקופה, שמים אריזות גדולות ללקוחות מקצועיים, כדי שלא יעמיסו על המדף של האופה הביתי. ובכל מקום, מציבים משפחות קשורות זו ליד זו, כדי שהלקוח שבא לקנות שוקולד יראה גם את הקישוטים שמתאימים לו. הסדר הזה לא צריך להיות מושלם מהיום הראשון. הוא צריך להיות מספיק ברור כדי שלקוח קבוע ידע איפה הליבה, וגמיש מספיק כדי להחליף את אזור הכניסה בכל עונה.
גובה העיניים, מדף עליון ומדף תחתון
בתוך כל מדף, השאלה הבאה היא באיזה גובה שמים כל מוצר. כאן יש ממצאים מחקריים ברורים יחסית. הסקירה של ואגנינגן מסכמת כמה מחקרים שמצאו שהמיקום האנכי של מוצר במדף משפיע על המכירות יותר מהמיקום האופקי, ובאחד מהם ההשפעה של המיקום האנכי הייתה כפולה (Wageningen UR). אותה סקירה מביאה ממצאים שלפיהם גובה העיניים הוא המיקום היעיל ביותר, בין השאר משום שמוצרים בגובה הזה נראים במאמץ קטן בהרבה ממוצרים בקצוות העליונים והתחתונים של המדף. היא מציינת גם תופעה של תפיסה: מוצרים במדפים התחתונים נתפסים כזולים יותר, ומוצרים במדפים העליונים כיקרים יותר. גם הערך על פלנוגרמה בוויקיפדיה קובע שהמיקום של מוצר במדף, כולל המיקום ביחס לגובה העיניים של הלקוח, משפיע באופן משמעותי על המכירות שלו (Wikipedia). מה זה אומר בחנות אפייה? בגובה העיניים שמים את מה שאתם רוצים שיימכר יותר: מוצרים שנמכרים טוב ומשאירים רווח, מוצרים משלימים שמגדילים את הסל, ומוצרים שהתאריך שלהם מתקרב. במדף התחתון שמים מוצרים כבדים וגדולים, כמו דליי ממרח ושקי אבקות, שהלקוח יודע שהוא מחפש ומוכן להתכופף אליהם, וגם בגלל בטיחות. במדף העליון שמים מלאי גיבוי של מוצרים שכבר מוצגים למטה, או מוצרים קלים ומיוחדים. עוד שיקול: מוצרים לילדים, כמו סוכריות צבעוניות, יכולים לעמוד נמוך יותר, בגובה העיניים של ילד שמגיע עם הורה. הרחבה על האופן שבו האריזה עצמה עובדת בגובה הזה מופיעה במדריך אריזה שבולטת על המדף.
חזיתות: כמה מקום מקבל כל מוצר
חזית היא יחידה אחת של מוצר שפונה ללקוח בשורה הראשונה של המדף. מוצר עם שלוש חזיתות תופס שלושה מקומות ברוחב המדף. מספר החזיתות הוא אחת ההחלטות החשובות בתמהיל, כי רוחב המדף מוגבל, וכל חזית שנותנים למוצר אחד נלקחת ממוצר אחר. הערך על פלנוגרמה בוויקיפדיה מציין שמחקרים מסוף שנות השישים והשבעים מצאו שהכפלת מספר החזיתות של מוצר העלתה את המכירות שלו בכ-20%, יחס שכונה גמישות מקום (Wikipedia). הסקירה של ואגנינגן מסבירה שיעילות של תכנון מדף נמדדת לעיתים קרובות דרך אותה גמישות, כלומר כמה מקום נוסף משפיע על המכירות (Wageningen UR). חשוב לקרוא את הממצא נכון. הוא לא אומר שכל מוצר ימכור יותר אם ייתן לו עוד מקום. הוא אומר שהמקום משפיע, ולכן צריך לחלק אותו בכוונה. הכלל המעשי הוא לתת חזיתות לפי קצב מכירה. מוצר שנמכר מהר צריך מספיק חזיתות כדי שלא יתרוקן בין מילוי למילוי, כי מדף ריק הוא מכירה שהלכה. מוצר איטי מקבל חזית אחת, ואם הוא לא זז גם כך, זו שאלה של תמהיל ולא של מקום. יש גם שיקול של מראה: שורה של שלוש חזיתות של אותו מוצר נראית כמו החלטה, ושורה של עשרים מוצרים שונים עם חזית אחת כל אחד נראית כמו מחסן. מוצרי ליבה שנמכרים מהר מרוויחים מבלוק ברור, ומוצרים משלימים יכולים לעמוד בחזית אחת לידם.
שכנות בין מוצרים: מה מניחים ליד מה
לצד הגובה והרוחב, יש שאלה שלישית: מי השכן של כל מוצר. הסקירה של ואגנינגן מונה את השכנות בין מוצרים כאחד מארבעת המרכיבים של תכנון מדף, ומסכמת ששכנות נכונה יכולה לשפר מכירות וגם להשפיע על האופן שבו הלקוח תופס את המוצר (Wageningen UR). בחנות אפייה, השכנות הטבעית ברורה יחסית, כי הלקוח חושב על מתכון ולא על קטגוריה. מי שקונה שוקולד להמסה צריך אולי גם חמאת קקאו, שמנת לקצפת במקרר, וקישוטים לסיום. מי שקונה צבע ג'ל לקצפת צריך אולי גם מייצב לקצפת ודפי סוכר. מי שקונה במה ומכסה למארז צריך אולי גם סוכריות וקישוטים. לכן כדאי לסדר לפי שאלה אחת: מה עוד הלקוח הזה צריך כדי לסיים את מה שהוא מתכנן? יש כמה זוגות שעובדים כמעט בכל חנות. שוקולד עם קישוטים ושבבים. צבעי מאכל עם דפי סוכר ואבקות צבע לשוקולד. אבקות לקרמים ולקצפת עם ממרחים. מארזים לאירועים עם סוכריות ועם קישוטים עונתיים. פיצוחים עם אבקות ועם מוצרים לעוגות. יש גם שכנויות שכדאי להימנע מהן. שוקולד לא עומד ליד תבלינים או חומרי ניקוי, כי הוא סופג ריחות. פיצוחים לא עומדים ליד מקור חום. ואריזות גדולות ללקוחות מקצועיים לא עומדות באמצע המדף של האופה הביתי, כי הן מסתירות את המוצרים הקטנים ומבלבלות.
פלנוגרמה פשוטה לחנות קטנה
ברשתות, כל מדף מתוכנן בתרשים שנקרא פלנוגרמה. לפי ויקיפדיה, פלנוגרמה היא שרטוט או תוכנית להצגת סחורה בחנות, שמטרתה להגדיל את המכירות. היא קובעת את המיקום של כל מוצר ואת מספר החזיתות שלו, ובימינו מופקת בתוכנות תכנון מקום ומופצת כתמונה או כרשימת מוצרים (Wikipedia). חנות קטנה לא צריכה תוכנה כדי ליהנות מהרעיון. הגרסה הפשוטה נראית כך. אחרי שמסדרים מדף בצורה שנראית לכם טובה, מצלמים אותו מלפנים. מתחת לתמונה כותבים רשימה של המוצרים לפי שורות, משמאל לימין, עם מספר החזיתות של כל אחד. את התמונה והרשימה תולים במחסן, או שומרים בטלפון של כל עובד. יש לזה שלושה יתרונות. הראשון, מי שממלא מדף יודע בדיוק איפה כל מוצר חוזר, ולא ממציא סידור חדש בכל פעם. השני, קל לראות מתי מוצר חסר, כי יש לו מקום קבוע. השלישי, כשמשנים משהו, אפשר להשוות. אם הזזתם מוצר לגובה העיניים, צלמו לפני ואחרי, ובדקו את המכירות שלו בחודש שאחרי. כך אתם בונים לעצמכם ידע על החנות שלכם, במקום להסתמך על כללים כלליים. את הפלנוגרמה של מוצרי העונה כדאי להכין מראש, לפני שהסחורה מגיעה, כדי שביום שבו מגיעים עשרה קרטונים לפני החג לא יצטרכו לחשוב על הכול מחדש.
לקוח עסקי ולקוח מזדמן באותה חנות: שני מדפים
חנות מוצרי אפייה משרתת בדרך כלל שני סוגי לקוחות, והם קונים אחרת לגמרי. הלקוח המזדמן, אופה ביתי או הורה שמכין עוגה ליום הולדת, קונה כמויות קטנות, מחפש השראה, ומחליט הרבה בזמן הקנייה. הלקוח העסקי, קונדיטור, בעלת בית קפה או חנות קטנה אחרת, קונה כמויות גדולות, יודע מה הוא מחפש, וממהר. מדף אחד שמנסה לשרת את שניהם יעבוד רע לשניהם. הפתרון המקובל הוא להפריד. האזור הראשי של החנות מיועד ללקוח המזדמן: אריזות קטנות, מבחר צבעוני, מוצרי עונה, סדר לפי מתכון. אזור נפרד, קרוב למחסן או לדלפק, מיועד ללקוח העסקי: שקים, דליים, בלוקים של שוקולד וקרטונים. באזור הזה פחות חשוב המראה ויותר חשובים הסדר, הזמינות והמחיר הברור. בלאנקו עצמה מוכרת לחנויות ולקונדיטוריות. חנות שמחזיקה גם לקוחות עסקיים יכולה לשקול לא להציג את כל האריזות הגדולות בכלל, ולהחזיק אותן במחסן לפי הזמנה. כך הן לא תופסות מקום במדף, והלקוח העסקי מקבל אותן בכל זאת. החלטה כזו תלויה בכמה לקוחות עסקיים יש לכם ובאיזו תדירות הם קונים. בעלי חנויות שרוצים חשבון לחנות ולהזמין מבלאנקו ימצאו את הפרטים בקטלוג לחנויות ובעמוד לחנויות מוצרי אפייה.
מחיר על המדף ומחיר ליחידת מידה
תמהיל הוא לא רק אילו מוצרים, אלא גם איך הלקוח משווה ביניהם. כשעל אותו מדף עומדים שני גדלים של אותו מוצר, או שני מוצרים דומים בגדלים שונים, הלקוח צריך דרך להשוות. כאן נכנס החוק. תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008, מחייבות עוסק שמציע טובין ארוזים מראש, שחובה לציין עליהם את הכמות, להציג גם את המחיר ליחידת מידה. במוצרי מזון ארוזים שמשקלם קטן מקילו, המחיר מוצג ל-100 גרם (ויקיטקסט). המחיר ליחידת מידה מוצג על הטובין, על האריזה, או על תווית או שלט שצמודים למדף, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות. התקנות חלות על חנות ששטח הרצפה שלה, בלי שטח מופרד שמשמש לאחסון בלבד, גדול מ-100 מטרים מרובעים, ועל מכירה מרחוק. יש גם רשימת חריגים, ובהם מוצרים ששוקלים 100 גרם או פחות, בתנאי שאינם מיוצרים במשקלים שונים. מה זה אומר לתמהיל? חנות שחלות עליה התקנות צריכה לתכנן את תוויות המדף כך שיהיה מקום למחיר ליחידת מידה ליד כל מוצר. וגם חנות קטנה יותר, שהתקנות לא חלות עליה, יכולה להרוויח מזה: כשמחזיקים גם אריזה קטנה וגם אריזה גדולה, מחיר ל-100 גרם מראה ללקוח את היתרון של הגדולה, ועוזר למכור אותה. הרחבה על המחיר עצמו מופיעה במדריך תמחור מוצרים בחנות אפייה.
חשבון: כמה מקום מקבלת כל משפחת מוצרים
אחרי שיודעים אילו משפחות יש ומה התפקיד של כל אחת, אפשר לחלק את המקום. הדרך הפשוטה היא לחלק לפי חלק המשפחה במכירות, ולתקן לפי הצורך. המספרים הבאים הם דוגמה בלבד. נניח שיש לכם 24 מטרים של מדף, ושלפי נתוני הקופה, השוקולד מביא רבע מהמכירות. החלוקה לפי מכירות נותנת לו 24 כפול 0.25 שווה 6 מטרים של מדף. נניח שצבעי המאכל מביאים עשירית מהמכירות: 24 כפול 0.1 שווה 2.4 מטרים. אחרי החלוקה הראשונית מתקנים לפי שלושה שיקולים. הראשון הוא גודל המוצר: דליי ממרח תופסים יותר מקום מצבעי ג'ל, גם אם המכירות שלהם דומות. השני הוא התפקיד: מוצרים משלימים שמגדילים את הסל יכולים לקבל קצת יותר מקום ממה שהמכירות שלהם מצדיקות, כי הם מוכרים גם מוצרים אחרים. השלישי הוא העונה: לפני חגים, המארזים והקישוטים מקבלים מקום נוסף על חשבון משפחות אחרות. החשבון הזה לא צריך להיות מדויק עד הסנטימטר. הוא נועד לתפוס מצבים שבהם החלוקה של המקום רחוקה מאוד מהחלוקה של המכירות. אם משפחה אחת תופסת שליש מהמדף ומביאה עשירית מהמכירות, זה המקום הראשון לבדוק. ולהפך: משפחה שמביאה חלק גדול מהמכירות ומתרוקנת כל כמה ימים כנראה מקבלת מעט מדי מקום, ושם תוספת של חזיתות יכולה להחזיר מכירות שהלכו לאיבוד בגלל מדף ריק. כדאי לחזור על החשבון אחרי כל שינוי גדול בתמהיל.
מה לבדוק לפני ששמים מוצר חדש על המדף
מוצר חדש נראה תמיד מבטיח. לפני שמכניסים אותו לתמהיל, כדאי לעבור על כמה שאלות, כדי שלא יצטרף לרשימת המוצרים שלא זזים.
- לאיזו משפחת מוצרים הוא שייך, ואיזה תפקיד הוא ממלא בה: ליבה, משלים או עונתי?
- איזה מוצר קיים הוא מחליף, או מאיפה יבוא המקום שלו על המדף?
- מי הלקוח שיקנה אותו, והאם הלקוח הזה כבר נכנס לחנות?
- מה חיי המדף שלו, והאם הקצב הצפוי יספיק למכור את הכמות המינימלית לפני התאריך?
- האם הוא צריך תנאים מיוחדים, כמו מקום קריר או יבש?
- איך הוא ייראה על המדף: גודל אריזה, יכולת לעמוד, ומה רואים מלפנים?
- מה המחיר שלו ביחס למוצרים דומים על אותו מדף, כולל מחיר ליחידת מידה?
- כמה זמן תיתנו לו לפני שתחליטו אם הוא נשאר, ואיך תמדדו את זה?
השאלה האחרונה חשובה במיוחד. מוצר חדש צריך הזדמנות הוגנת, כלומר מקום טוב ומספיק זמן, אבל גם תאריך החלטה. בלי תאריך כזה, מוצרים חדשים נשארים על המדף מתוך הרגל.
איך מעדכנים את התמהיל לאורך השנה
תמהיל הוא לא החלטה חד פעמית. הלקוחות משתנים, הספקים משנים מוצרים, והעונות מזיזות את הביקוש כמה פעמים בשנה. לכן כדאי לבנות שגרה קבועה של בדיקה. פעם ברבעון, מוציאים דוח מכירות לפי משפחות ולפי מוצרים, ובודקים שלושה דברים: אילו מוצרים עלו, אילו ירדו, ואילו לא נמכרו כמעט בכלל. לפני כל עונה, מתכננים את אזור הכניסה ואת המדפים העונתיים, ומחליטים מראש מה יוצא מהמדף בסוף העונה. על הקצב של השנה בחנות אפייה, והתנודות בין החגים לשאר החודשים, כתבנו במדריך עונתיות במכירות של חנות אפייה. חנות שנמצאת בשלב הפתיחה תמצא את נקודת ההתחלה במדריך מלאי פתיחה לחנות מוצרי אפייה. ובתוך השגרה הזאת, יש כלל אחד שכדאי לשמור: מוצרי הליבה נשארים במקום קבוע. הלקוח הקבוע שלכם יודע איפה השוקולד ואיפה צבעי המאכל, והוא לא צריך לחפש אותם כל רבעון מחדש. מה שזז הוא אזור הכניסה, המוצרים המשלימים והמוצרים העונתיים. וכשבוחנים אם להכניס מוצר חדש לתמהיל, כדאי לבדוק גם כמה הוא עולה. בלאנקו היא מחסן מוצרי אפייה בהקדר 12 בנתניה, שמוכר לחנויות ולקונדיטוריות. מחירי החנות לבית כוללים מע"מ. את המחיר לחנויות רואים בחשבון לחנות, שאפשר לבקש לפתוח מול בלאנקו, ומי שעדיין אין לו חשבון כזה יכול לבקש ממנה לפתוח חשבון לחנות. התשלום הוא במועד האספקה. מכולות וסופרים שמחזיקים פינת אפייה ימצאו מדריך ממוקד במאמר מדף אפייה בסופר שכונתי.
שאלות נפוצות
מה זה תמהיל מוצרים בחנות אפייה?
תמהיל מוצרים הוא ההחלטה אילו מוצרים החנות מחזיקה, כמה סוגים מכל משפחה, באיזה גודל אריזה, ובאיזה מקום הם עומדים. בחנות מוצרי אפייה זה כולל למשל שוקולד, אבקות, ממרחים, פיצוחים, סוכריות וקישוטים, צבעי מאכל, דפי סוכר ואביזרים. התמהיל נקבע לפי מי שקונה אצלכם, ולא לפי כל מה שהספק מציע בקטלוג.
כמה מוצרים צריכה חנות אפייה קטנה?
אין מספר נכון אחד. זה תלוי בשטח, בתקציב המלאי ובלקוחות. עדיף להתחיל ממעט פריטים בכל משפחת מוצרים, לבדוק מה נמכר, ולהרחיב לפי הנתונים. חנות שפותחת עם כל המבחר נתקעת בדרך כלל עם הרבה מוצרים איטיים. המדריך על מלאי פתיחה מפרט איך בונים את הרשימה הראשונה לפי תקציב.
מה שמים בגובה העיניים?
את המוצרים שאתם רוצים שיימכרו יותר: מוצרים שנמכרים טוב ומשאירים רווח סביר, מוצר חדש שאתם רוצים שהלקוח יכיר, או מוצר שהתאריך שלו מתקרב. סקירה של אוניברסיטת ואגנינגן מסכמת מחקרים שמצאו שגובה העיניים הוא המיקום היעיל ביותר למכירות, ושהמיקום האנכי משפיע יותר מהמיקום האופקי.
מה ההבדל בין מוצרי ליבה למוצרים משלימים?
מוצרי ליבה הם מה שהלקוח בא לחנות כדי לקנות: שוקולד לאפייה, אבקות בסיס, צבעי מאכל. מוצרים משלימים נקנים יחד איתם: סוכריות לקישוט ליד השוקולד, דפי סוכר ליד הצבעים, מארזים ליד הקישוטים. הליבה מביאה את הלקוח, והמשלימים מגדילים את הסל. תמהיל טוב מחזיק את שניהם ומציב אותם זה ליד זה.
האם חובה להציג מחיר ליחידת מידה על המדף?
לפי תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התקנות חלות על חנות ששטח הרצפה שלה, בלי שטח אחסון נפרד, גדול מ-100 מטרים מרובעים, ועל מכירה מרחוק. במוצרי מזון ארוזים שמשקלם קטן מקילו, המחיר מוצג ל-100 גרם. יש חריגים, למשל מוצרים של 100 גרם או פחות שאינם מיוצרים בכמה משקלים.
כמה חזיתות לתת לכל מוצר?
לפי קצב המכירה. מוצר שנמכר מהר צריך יותר חזיתות כדי שלא יתרוקן בין מילוי למילוי, ומוצר איטי צריך חזית אחת. הערך על פלנוגרמה בוויקיפדיה מזכיר מחקרים משנות השישים והשבעים שמצאו שהכפלת מספר החזיתות העלתה את המכירות בכ-20%. זה לא אומר שכל מוצר ירוויח מעוד מקום, אלא שהמקום הוא משאב שצריך לחלק.
באיזה סדר מסדרים את החנות?
לפי מסלול הלקוח. מוצרי העונה והחדשים ליד הכניסה, כדי שייראו. מוצרי הליבה עמוק יותר בחנות, כי הלקוח ילך אליהם בכל מקרה ויעבור בדרך ליד מוצרים אחרים. מוצרים קטנים שנקנים ברגע, כמו סוכריות וקישוטים בגדלים קטנים, ליד הקופה. ומשפחות קשורות זו ליד זו, כדי שהלקוח ימצא את מה שחסר לו.
מה זה פלנוגרמה והאם חנות קטנה צריכה אחת?
פלנוגרמה היא תרשים שמראה איפה עומד כל מוצר על המדף וכמה חזיתות יש לו. רשתות גדולות משתמשות בתוכנות לכך. חנות קטנה יכולה להסתפק בצילום של כל מדף אחרי סידור טוב, עם רשימה של המוצרים לפי שורות. הצילום עוזר לעובדים למלא נכון, ומאפשר להשוות לפני ואחרי שינוי.
מתי מוציאים מוצר מהתמהיל?
כשהוא לא נמכר גם אחרי שנתתם לו הזדמנות הוגנת: מיקום טוב, מחיר ברור, והסבר ללקוחות. אם הוא עדיין איטי, והמקום שלו יכול לשמש מוצר שנמכר, הוא יוצא. לפני שמוציאים, בודקים שהוא לא מוצר משלים שלקוחות קונים יחד עם מוצר ליבה חשוב, כי אז היעדרו יכול להוריד מכירות של מוצר אחר.
איך מתאימים את המדף ללקוחות עסקיים?
לקוחות עסקיים, כמו קונדיטורים ובתי קפה, קונים אריזות גדולות ויודעים מה הם מחפשים. עדיף לרכז את האריזות הגדולות באזור אחד, קרוב למחסן או לקופה, ולא לערבב אותן במדף של האריזות הקטנות. כך הלקוח המזדמן לא נבהל מהגודל, והלקוח העסקי מוצא את מה שהוא צריך בלי לחפש.
כל כמה זמן כדאי לשנות את סידור המדף?
שינוי גדול פעם בעונה, ושינויים קטנים לפי הצורך. לפני החגים משנים את אזור הכניסה ואת המדפים העונתיים. אחרי ספירת מלאי מזיזים מוצרים איטיים ומוסיפים חזיתות למוצרים שהתרוקנו מהר. שינויים תכופים מדי מבלבלים לקוחות קבועים שיודעים איפה כל דבר, ולכן את מוצרי הליבה כדאי להשאיר במקום קבוע.
איפה אפשר לראות את המוצרים של בלאנקו לפי משפחות?
בעמוד המוצרים באתר מופיעות קטגוריות כמו מוצרי שוקולד, צימקאו ותחליפי שוקולד, חומרי גלם, אבקות, ממרחים ומליות, סוכריות וקישוטים ומוצרים משלימים. מחיר החנות לבית של כל מוצר מופיע כולל מע"מ. בלאנקו מוכרת לחנויות ולקונדיטוריות ממחסן בהקדר 12 בנתניה, ויש לה גם חנות לבית באתר. המחיר לחנויות מוצג בחשבון לחנות, שאפשר לבקש לפתוח מול בלאנקו.
מקורות
קונים לחנות או לקונדיטוריה?
